עמוד הנצחה לזכרה של

אליס כהן

אליס, עיישה שלנו, הייתה מלאך על פני האדמה וכעת היא מלאכית בשמים. היו לה ידי זהב, כל דבר עליו הניחה את ידיה הפך להיות מלא בטוב, היא אהבה לארח את כולם, אהבה ליהנות ולעשות מכל לימון לימונדה, היא אהובה על כל כך הרבה אנשים שלכתה עדיין בגדר שוק לכולם, היא החזיקה את כל המשפחה מאוחדת, אפילו חיברה בין המשפחה של בעלה לבינו. היא האור של כולנו, הבנאדם המיוחד שכולם רוצים להתייעץ איתו על מתכונים, על משברים, על זכרונות ועל החיים. לא תהיה עוד אישה טובת לב וחמה כמו אליס, החיים בלעדיה כבר לא אותם חיים.
אילה כהן‫שהם סרבר (עו״ד)‬‎נוי כהןגיא אבנר

לחצו על הנר על מנת להדליקו

אודות

תאריך לידה – 28/12/1948
תאריך פטירה – 15/02/2022
מגורים – אשדוד

משפחה

הורים – יולנדה ואברהם לוי
אחים – אסתר בארי, טלי בנשימחון, אבלין אדרי, בת שבע סלזמן, דוד לוי, אמיל לוי, דני לוי, פיני לוי
בן זוג – דוד כהן
ילדים – רוני כהן, ג׳קי כהן, יוחאי כהן, אבי כהן, לבנת בנמיור, שירן כהן שי

סיפור חיי

אליס כהן, בתם של יולנדה ואברהם לוי, נולדה ביום חורפי ומבורך בגשמי ברכה במרקש שבמרוקו בשנת 1948. אליס גדלה בבית מלא אהבה, לצד אחותה הגדולה אלין, שנפטרה ממחלה בגיל 6, ולימים זכתה לעוד 8 אחים – אסתר, אבלין, טלי, דוד, אמיל, בת שבע, פיני ודני. האחים היו עולם ומלואו עבורה, ונשארו חלק בלתי נפרד מחייה עד יומה האחרון.

בהיותה נערה, עלתה אליס עם משפחתה לישראל באונייה, שם התמקמו בדימונה, העיר המדברית. אף שחיו חיים פשוטים, שמחת המשפחה הייתה לב העניינים, עם קשר חם ואווירה מצחיקה ומחבקת.

בגיל 16 נישאה אליס לדוד כהן, שהיה השכן שלה באותה התקופה. לאחר חיזורים רבים מצד מחזרים אחרים, הייתה זו פרלה, אמו של דוד, ששכנעה את יולנדה שהוא הזיווג הנכון לאליס – וכך היה. כבר בגיל 17 הפכה אליס לאם, עם לידת בנה הבכור, רוני, שהפך במהרה למרכז חייהם של המשפחה המורחבת. עם השנים הביאה לעולם עוד ארבעה ילדים: ג’קי, יוחאי, אבי ולבנת, ולבסוף, בגיל 36, את בת הזקונים שלה, שירן.

אליס ומשפחתה חיו בדימונה, מוקפים בבני משפחה ובני דודים, ובשנותיה המאוחרות עברו להתגורר באשדוד. שם, החלה אליס חיים חדשים, שבהם שילבה את עבודתה כסייעת אהובה בגני ילדים עם ניהול בית מלא חמימות, שמחה ותבשילים משובחים שהפכו למוקד חייהם של כל מי שהכירו אותה.

הבית של אליס היה תמיד פתוח – לאחים, לאחיינים, לשכנים ולחברים. בכל יום שישי אפף את השכונה ריח המאכלים שבישלה, ברקע צלילי רשת ג’. עץ הלימון ששתלה בגינתה היה מקור של גאווה משפחתית, ממנו הכינה לימון כבוש שהיה לא פחות מאגדה.

אליס הייתה אשת אשכולות: היא למדה שחייה, תפירה ואנגלית, ותמיד חיפשה להתפתח, ליצור ולתת מעצמה. היא הייתה ידועה בלבה הרחב והנדיב, ותמיד מצאה דרכים לעזור לנזקקים.

נכדיה הרבים – 18 במספר – היו מקור שמחת חייה. היא לא חדלה להרעיף עליהם אהבה, לספר עליהם בגאווה ולדאוג להם כאילו כל אחד מהם היה עולמה כולו. גם ילדיה היו לה לחברים קרובים, בזכות הקשר המיוחד שטיפחה עימם מגיל צעיר.

חייה של אליס נגדעו בטרם עת בעקבות מגפת הקורונה, אך האור שהותירה אחריה לא כבה. היא ממשיכה לחיות בכל אחד מבני משפחתה, בכל מנה אהובה שהכינה, ובכל זיכרון שמעלה חיוך. אליס הייתה ונותרה דמות מעוררת השראה, אישה שידעה להכניס אור ושמחה לכל מקום בו הייתה.

ביום הולדתה, ה-28 בדצמבר, שבו הייתה אמורה לחגוג 76 שנים, משפחתה מוקירה את זכרה באהבה עמוקה וגעגוע אין קץ.

טרם הוספו סירטונים

כתיבת תגובה

QR Code

ברקוד לעמוד

הורידו ברקוד להדפסה, ניתן להדפיס על כל דבר כדי לספק גישה מהירה לעמוד.

QR Code

מומלץ לסרוק את הברקוד ולוודא שהוא עובד לפני הדפסתו

התחברות משתמשים

או