סביונה רוטלוי, שופטת בית המשפט המחוזי בדימוס, אשר פסיקותיה השפיעו רבות על זכויות הילד והאישה, נולדה ברמת-גן בשנת 1941.

עד גיל 5 התגוררה במשטרת רמת-גן, שם היה אביה שוטר במשטרת המנדט הבריטי. כנערה, הייתה עדה לאירועים היסטוריים, כגון ההתקפה של האצ"ל על התחנה.

היא הייתה פעילה במועצת התלמידים בתיכון "אהל שם" ובתנועת הצופים, ואף נשלחה מטעם התנועה לכינוס בבריטניה.

סביונה שירתה ביחידת דובר צה"ל, ועם שחרורה נרשמה ללימודי משפטים באוניברסיטה העברית ולימודים במכון לקרימינולוגיה בירושלים. את התמחותה עשתה אצל פרקליט מחוז ירושלים.

בתום לימודיה נסעה לארה"ב ולמדה משפט פלילי באוניברסיטת הרווארד.

בשנת 1978 הגשימה סביונה רוטלוי את חלום חייה ומונתה לשופטת בבית המשפט לנוער בתל-אביב – יפו. במשך 15 שנים שימשה כשופטת נוער, ובתקופה זו נחשבה לפורצת דרך, כשהובילה לשינוי התפיסה שלפיה הילד הוא ספיח של הוריו וחסר זכויות עצמאיות.

בתחילת שנות השמונים פנתה לראש עיריית תל-אביב – יפו, שלמה להט, בעקבות המחסור בתקנים של פקידות הסעד בעירייה. בעקבות פנייה זו, הוקמה בעירייה מחלקת פקידי סעד.

בשנת 1993 מונתה לשופטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, שם עסקה בדיני משפחה ובמשפט פלילי. היא בלטה בעמידתה הנחרצת על זכויות האדם, ובמיוחד על זכויותיהם של נפגעי עבֵרות.

פסיקותיה בנושאי אלימות כלפי נשים, זכויות חולי הנפש וזכויות הילד חוללו שינויים משמעותיים בעולם המשפט הישראלי.

הפעילות המשפיעה ביותר של סביונה רוטלוי הייתה בעת ששימשה כיו"ר הוועדה הממשלתית למימוש האמנה הבין-לאומית לזכויות הילד בחקיקה בישראל. המלצות הוועדה משמשות עד היום כתשתית הרעיונית לזכויות ילדים בדורות הבאים.

במסגרת פעילותה למען זכויות האדם, עמדה בראש משלחת ישראל לוועדת האו"ם בנושא זכויות ילדים בג'נבה. בין השאר, יזמה השתלמויות לשופטים בנושא אלימות כלפי נשים, התעללות בילדים וזכויות ילדים.

היא הקימה את הסניף הישראלי של ארגון השופטות הבין-לאומי, ייסדה את עמותת על"ם לנוער בסיכון, והייתה ממקימות תנועת "נשים עושות שלום".

לפני פרישתה, שימשה כסגנית נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב – יפו.

סביונה רוטלוי זכתה בפרסי הוקרה רבים, בהם יקירת לשכת עורכי הדין ופרס תנועת אומ"ץ.

היא מנהיגה פורצת דרך, אשר שינתה סדרי עולם בתחומי המשפט, החינוך והרווחה, ובכך סייעה להפוך את החיים בתל-אביב – יפו ובמדינת ישראל לטובים ולהוגנים יותר.