דפנה בוסתן, עורכת דין, פעילה למען זכויות הנשים ובעבר חברה במועצת עיריית תל-אביב – יפו, נולדה בשנת 1950 בחֵיפה. למדה בבית הספר הריאלי בחיפה והייתה פעילה במועצת התלמידים העירונית.

בתקופת מלחמת ההתשה שירתה בגדוד שריון בסיני. בתום שירותה בצבא נישאה ועברה עם בעלה להתגורר בתל-אביב – יפו. בני הזוג היו מן התושבים הראשונים בשכונת רמת אביב ג' ובמשך שנים ארוכות היא שימשה ראש ועד השכונה.

החלה ללמוד משפטים בשנת 1972 באוניברסיטת תל-אביב. התמחתה בבית המשפט המחוזי בפרקליטות מחוז המרכז והוסמכה לעורכת דין בשנת 1979.

דפנה בוסתן הייתה 29 שנים יועצת משפטית בנעמת, ובהן 13 שנים מנהלת המחלקה המשפטית. בתפקידה עמדה בראש מאבקים ציבוריים רבים, הנוגעים לקידום מעמד האישה במשפחה, בעבודה ובמרחב הציבורי.

בתור יועצת משפטית טיפלה במקרים קשים של מסוֹרבות גט, ייצגה נשים רבות נפגעות עבֵרה, סייעה למשפחות של נשים שנרצחו על ידי בני זוגן, ויחד עם רונית לב ארי שינתה את התפיסה לטיפול באלימות במשפחה.

בתפקיד מנהלת המחלקה המשפטית בנעמת הייתה שותפה ליוזמות חקיקה רבות, והבולטת שבהן הייתה ניסוח החוק למניעת הטרדה מאיימת.

בכהונתה במועצת עיריית תל-אביב – יפו הייתה שותפה בהקמת המרכז העירוני לטיפול באלימות במשפחה, שכלל גם מקלט לנשים מוכות ולילדיהן. כמו כן, הוא שימש מוקד ידע להדרכה לשוטרים, לעובדות סוציאליות, לשופטים ולכל העוסקים בתחום.

היא כיהנה בוועדת המכרזים המצומצמת של העירייה ותמכה בהקמת שלושת מגדלי עזריאלי, שנהפכו לאחד מסמלי העיר.

דפנה בוסתן אוהבת את תל-אביב – יפו בכל לִבָּהּ ולוחמת כדי שהיא תמשיך לשמש סמל של חופש, סובלנות והגנה על זכויות הפרט.