עו"ד אברהם נביאי, משפטן, פעיל ציבור וחבר מועצת העיר לשעבר, נולד בשנת 1935 באיראן.
עלה ארצה עם משפחתו בגיל שלוש, ומאז שנת 1955 מתגורר בתל־אביב–יפו.
לאחר שסיים את לימודיו התיכוניים יצא לשנת ישיבה בזכרון יעקב, שם למד גם הרב ישראל מאיר לאו, לימים הרב הראשי לישראל. השניים חלקו חדר כשותפים במשך שנה.
בשנת 1955 התגייס לצה"ל במסגרת הנח"ל, בגרעין איתנים של תנועת בני עקיבא, שבה היה חבר עוד מימי בית הספר העממי.
בתום שירותו הצבאי למד משפטים בשלוחה התל־אביבית של האוניברסיטה העברית, וסיים את לימודיו בתואר מוסמך במשפטים. לאחר מכן יצא לשליחות בת שנתיים באנגליה מטעם מחלקת הנוער והחלוץ של הסוכנות היהודית, ועם שובו הקים משרד לעריכת דין בתל־אביב–יפו.
פעילותו הציבורית של נביאי מתמקדת בקהילה הציונית־דתית בתל־אביב–יפו ובקרב קהילת יוצאי איראן בישראל. הוא סייע בהקמת עמותת "איחוד בתי הכנסת לצעירים" שהקימה בתי כנסת בעיר וברחבי הארץ, ובהם "משכן הכהנים" ו"היכל יהודה". הוא ממקימי עמותת "ארגון ציוני איראן בישראל", שבראשה הוא עומד בעשור האחרון.
נביאי סייע בעבודתו של מרן הרב עובדיה יוסף, הן בתקופה שבה כיהן כרב הראשי לתל־אביב–יפו והן כרב הראשי לישראל.
היה ממקימי אולפנית לבנות בתל־אביב–יפו וממנהלי המכללה החרדית שפעלה בחסות אוניברסיטת בר־אילן ואוניברסיטת בן־גוריון.
נמנה עם הנהלת המפד"ל, עמד בראש סניף תל־אביב–יפו של המפלגה, וריכז את חוגי המשמרת הצעירה בעיר.
כיהן כחבר מועצת עיריית תל־אביב–יפו בין השנים 1969־1972 מטעם רשימת המפד"ל, ובמהלך כהונתו פעל רבות לקידום מוסדות ציבור בעיר.
עו"ד אברהם נביאי מוסיף לפעול מתוך מחויבות עמוקה לתורה, לחברה ולתושבי תל־אביב–יפו, העיר שבה צמח ופעל במשך עשרות שנים.