6 תגובות

1. לאבא שלי יש סולם
   מגיע כמעט עד שמיים
   ואבא שלי הוא הטוב מכולם
   ואבא שלי הוא הכי בעולם
   ועכשיו אבא לי באמת בשמיים והגעגוע קשה מאוד! החגים כבר לא אותו דבר
   הבית חסר בלעדיך
   איש אמיתי צנוע ובעיקר עם לב ענק.
   דאגת לכולנו תמיד. כל בוקר היית שואל את אמא הילדה הגיעה . רק היית שומע את ההליכון שלה היית אומר
   רוח אל סבא באה
   שאלו בבית הספר אחרי פסח את מי הייתם מזמינים לשולחן החג ותמרי אמרה את סבא עזרא.
   הנכדים היו כל עולמך המיסו את ליבך בשניות והיית גאה בהם כל אחד בייחוד שלו.
   המלך של השוק
   לא אשכח בחיים שהיתה לי הזכות לרדת איתך ביום שפתחו את השוק אחרי הגל הראשון של הקורונה
   זרחת מאושר ואיך כולם קיבלו אותך באהבה ושמחו לקראתך
   ואני הייתי גאה שאתה אבא שלי .
   אני כל כך רוצה להאמין שאתה במקום שטוב לך שסבתא קיבלה אותך בזרועות פתוחות שאתה ניפגשת עם האחים שלך
   בחיים לא אשכח איך כל שבת היית צועד מארמון הנציב לקטמון לבית של דודה לאה .
   מתחננת אליך תבוא אליי בחלום לחיבוק תגיד משהו
   אני אוהבת אותך בכל ליבי ומקווה שכל מה שעשינו היה לכבודך ובשבילך
   תשמור על אמא
   על תמרי
   ובעיקר תשמור עלינו מאוחדים שתמיד נהיה אחת בשביל השניה
   ובבקשה תזעקו למעלה למען השבויים והחיילים
   שיחזרו לביתם במהרה
   אוהבת עד אינסוף מירבי

2. אבא יקר שלי,
   ירושלמי שורשי אמיתי , בנית בידייך החזקות בתים רבים בירושלים, אהבת את נחלאות ושוק מחנה יהודה,
   ההגעה לשוק היתה בשבילך בכל יום מחדש כמו נסיעה לחו"ל ,
   היית צנוע ובעל לב ענק,
   הבנו אותך רק במבט , מביט בנו עם העיניים הטובות שלך.
   אתה חסר לי ולכולנו בכל דקה ביום🩷
   תשמור עלינו מלמעלה ואנחנו ננציח אותך בכל דרך אפשרית,
   אוהבת מאוד מיטל

3. סבא שלי היקר,
   חשבתי מה אומרים כשמסכמים חייו של אדם. אבל הקושי לסכם אותך במילים, סבא, הוא כמעט בלתי אפשרי.
   היית האדם עם הכי הרבה עוצמה שהכרתי ויחד עם זאת, גם רגיש כמו חמאה מבפנים.
   חשוב לי שתדע, שככה אתה זכור אצלנו, לוחם, לכל דבר, לוחם אמיץ ורגיש. נלחמת אי שם בשדה הקרב של 73׳, מלחמה שהותירה בך שריטה. שריטה שהלכה איתך עד יומך האחרון. ושנים אחר כך נלאצת להילחם שוב, הפעם עם מחלת הסרטן, מחלה שלא הבינה עם מי יש לה עסק כפגשה אותך.
   הרגישות הזו שהייתה בך לא הפכה אותך לפחות טוב ולו במעט, היא אפיינה אותך ועשתה אותך מי שאתה. אוהב ומחבק ועדיין הכי חזק שיש. לא היית מסוגל לתת למחלה להכניע אותך, להפוך אותך לפחות גבר ממה שאתה. והיא גם לא הצליחה, אתה הולך הכי גבר שיש. עד יומך האחרון היית עזרא של מחנה יהודה, גם אם פיזית כבר לא נכחת שם, עדיין היית עזרא עם הפאסון והכבוד הירושלמי.
   הצבא היה נקודה רגישה עבורך. ובגלל זה אנחנו גם פה על מדים היום, אני יודעת שזה מה שהיית רוצה. התרגשת כל פעם מחדש כשראית אותי ואת איתמר במדים, והיית גאה בנו כל כך. מצדיע ובוכה. עצוב לי שלא תראה אותי מקבלת סרן החודש, אבל שתדע שכבעזרת השם, אשים את הדרגות על הכתפיים, אחשוב עליך. כי אתה מבחינתי כל מה שמפקד צריך שיהיה לו – עוצמה ורגש, עוז וענווה.
   ועוד דבר חשוב לי שתדע – אתה משאיר אחריך מורשת ענפה, של אנשים שרוצים לעשות פה טוב, ולעד תהיה חקוק במורשת הזו, לעד נזכור אותך, בדיוק כמו שהיית. עזרא החזק והרגיש, ולפני הכל סבא היקר והאהוב שלנו.
   אוהבת, מעריצה ומאוד מאוד מתגעגעת❤️
   נועה

4. אבא יקר שלי
   השבעה הסתיימה והחלל שהותרת בחיי ענק , מבטיחה לעשות השתדלות ולמלא אותו בשפע של עשיה טובה למען האחר .

   דברי ההספד שלי לחבר הכי טוב שלי :
   "אבא שלי היקר , אהוב שלי האוויר שאני נושמת מדי בוקר,
   הלב מסרב להאמין שהיום אנחנו נפרדים ממך , בגוף אבל לא בנפש.
   חדרי הלב שלי נסגרו היום , אני נפרדת מהחבר הכי טוב שלי , מאדם שבמבט עינים ידע אם רע או טוב לי, ואני ידעתי את אשר על ליבו.
   אבא שלי איזה קשר מיוחד היה לנו , רק אני ואתה והיושב במרומים , יודעים את רזי ליבנו .
   אני מודה על הזכות לגדול איתך
   מודה על כל יום שבחרתי לוותר על כל דבר בחיי , לעזוב את משפחתי ולהיות איתך ועם אמא , דקות, שעות , ימים חודשים שנים שלא ישובו .
   נצלו כל רגע במחיצת הוריכם אין זכות גדולה מזו.
   תודה שבחרת בי להיות לך לבת .
   מודה על הזכות שילדיי גדלו על ברכייך ולצידך וליוו אותך בטוב וברע ברגעייך האחרונים וסרבו להיפרד .
   מודה לך שהשרשת בנו את מצוות כיבוד הורים
   " כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימך על האדמה אשר ה ' אלוהים נותן לך"
   הדיבור החמישי מבין עשרת הדיברות ובעיני הכי חשוב
   אתה אבא שלי סעדת את אמא שלך, סבתא מרים היקרה שלנו , קילחת, האכלת, דאגת והערצת אותה עד נשימתך האחרונה אבא שלי סבלת כל כך ואנחנו סרבנו להיפרד .
   עשינו עבורך הכל מקווים שהרגשת וראית.
   אמא טיפלה בך במסירות לאורך כל שנות מחלתך ובחודשים האחרונים לא משה ממיטתך , קילחה , גילחה ובישמה אותך , דאגה לכל מבוקשך.
   עשתה הכל שלא תסבול ובעיקר הכי הכי חשוב שאת נשימותיך האחרונות , תעשה בבית שלך במיטה שלך וכך היה .
   הנחמה היחידה שלי שאתה כבר לא סובל , אתה ללא ספק תחסר בנוף של ירושלים , שכונת נחלאות בה גדלת ושוק מחנה יהודה שהיה האוויר לנשימה שלך , הקפדת עד לפני 9 חודשים לבקר בו יום ��ום לשבת בפרלמנט ולהנות מהמקום הכי אותנטי בירושלים.
   אבא שלי היית אדם כל כך חזק מבוניה של ירושלים , היית פטריוט אמיתי, הצבא היה יקר וחשוב לליבך, כאבת את כאבה של כל משפחה שכולה ובכית על כל חייל שנפל .
   בשניות הדמעות זלגו מעיינך , היה צריך רק להזכיר את מדינת ישראל ולוחמיה ואתה מתרפק בסיפורי הצבא .
   שירתת בשיריון ובגיל 64 קיבלת פטור , 135 ימי מילואים בשנה , התרומה והשירות למדינה היו נר לרגליים וכך השרשת גם לנכדייך , כל שבת הצדעת להם בהערצה ובגאווה.
   היית גאה בכל צעד מצעדיהם , לצערנו לא זכית לראות את נועה מקבלת את דרגת הסרן , כל כך רצית אבל לא זכית, אתה תהיה איתנו רוחך תלווה אותנו בכל רגע ורגע.
   היית כל כך גאה בנועה, איתמר ויהונתן ויש לך במה .
   השרשת בהם את אהבת הארץ והחשיבות בשירות משמעותי , בצניעות ובענווה , וללא ספק נועה מעבירה זאת לחייליה , במלחמת יום הכיפורים חמישה מחברייך נפלו לצידך ואתה ניצלת והמשכת להלחם .
   הערכה והערצה אלייך היתה כל כך רבה שאפילו איתמר שהיה מגיע לחופשה קצרה , היה בוחר לבוא ישר אלייך ,לטפל בך במסירות ואהבה רבה.
   תחת מעטה הקשיחות היה אדם רך עדין עם לב כל כך רגיש וחיוך רחב.
   אבא שלי קצרה היריעה מהלכיל את הסיפורים מבית אבא ואמא .
   בין מלאכים יקבלו אותך יקרייך , סבא אברהם, סבתא מרים אחייך ואחיותך , בת שבע היקרה שהיתה לך לאחות ועוד רבים וטובים שהלכו בטרם עת ואתה בכית עליהם המון .
   הייה מליץ יושר עבורנו ועבור כל עם ישראל , בעבור חיילי צהל אשר נלחמים על קיומנו.
   אבא שלי אני כבר מתגעגעת אלייך ומסרבת להאמין שאכנס אליכם הביתה ולא תשב על הכורסה שלך ותגיד טוב שנזכרת להגיע למרות שאני כל הזמן באה .
   מי יקרא לי מיכלי ??
   מבטיחים לך שנהיה טובים , מבטיחים לשמור על אמא , 53 שנה שמרה עליך , גוננה בגופה ועשתה הכל שהסבל שלך יהיה מועט .
   אני מבקשת ממך סליחה בפעם האחרונה ומקווה שלא ציערנו אותך

   תנוח על משכבך בשלום מלך שלי 💔💔

5. סבא זה הפעם הראשונה מזה 11 חודשים שאני הכי קרוב אליך אבל לא יכול לחבק אותך או לדבר איתך

   אני זוכר את הפעם האחרונה שדיברנו אם הייתי יודע שזו הפעם האחרונה לא הייתי עוזב אותך אני שומע עליך סיפורים כל יום חושב עליך מדבר עם אמא עליך ואתה איתי כל יום אני זוכר איך היינו מדברים שעות והיינו צוחקים את הצחוקים שלנו אין דקה שאני לא מעביר בלעדיך בשישי ובשבת היית יושב בראש השולחן ואני לידך הכיסא והכורסא נשארו ריקים ואין מי שימלא את החלל שלך אני עוד מעט חוגג בר מצווה אולי תבוא

   שלך

   רפאל

   

6. עזרא יקר שלי,
   אני עדיין לא מאמינה כאילו זה היה אתמול שהוציאו אותך מהבית לבית ההלוויות, תמונה שחקוקה בראש ואני לא מצליחה להוציא אותה.
   עד היום אני מרגישה שעשיתי טוב שהשארתי אותך בבית בחוג המשפחתי דבר שנתן לך עוד קצת אריכות חיים.
   התחילה הייתי חושבת שאתה קורא לי כל הזמן,
   אני נזכרת בצעקות הכאב שהיו לך.
   כל פינה בבית מזכירה אותך,
   אני נכנסת לחדר ועומדת והכל עובר לי בראש.
   אני תמיד אמרתי לכולם שהחיים חזקים יותר והזמן מרפא, גם היום אני מנסה לומר לבנות ומנסה לחשוב כך אבל ככל שהזמן מתרחק נעשה יותר קשה.
   עד היום לא פיניתי את הארון שלך, הבגדים מגוהצים ונקיים עם הריח שלך, כל מי שיקח אותם יהיה מאושר כי הכל שמור מאוד.
   לא עשיתי את זה כי הילדים רצו להרגיש שאתה איתנו כל הזמן.
   אני עושה את החגים והשבתות בבית כי ככה אתה היית רוצה, אני זוכרת שהייתי מסדרת את השולחן ואתה היית שואל מי בא היום… כל הזמן ציפית לילדים ולנכדים שיבואו רצית שהבית יהיה מלא, כך גם אני עושה היום.
   הנכדים היו כל עולמך ולכל אחד היה שם חיבה אצלך.
   אני כל הזמן מנסה להרים לבנות את הרוח כדי שלא יהיה להן קשה ואומרת כל הזמן שהכל טוב ושאלה החיים, העצב לצד השמחה.
   אתה היית מעסיק אותי 24 שעות ביממה, יש לי הרבה זמן אני יוצאת בבוקר לפני שסוגרת את הדלת חוזרת לחדר שלך כאילו שאתה נמצא.
   אני בטוחה שאתה נמצא אי שם עם כל המלאכים וגאה במשפחתך ובמיוחד בנכדים האהובים שלך שמזכירים אותך כל הזמן
   אתה חסר בנוף של ירושלים במיוחד בשוק מחנה יהודה שהיה המקום האהוב עליך.
   52 שנה חלפו ברגע אבל נשארו לנו זכרונות רבים להתרפק עליהם
   אשתך חנה