בוריס נולד בבויינקס, ברית המועצות לשעבר, בן בכור להוריו ואח לעובדיה ומרינה. בשנת 1994 עלה ארצה, ביחד עם משפחתו והתיישבו בעיר חדרה.

בשנת 2007 נפטר אבי המשפחה באופן פתאומי. בלה, נותרה לבדה לטפל בשלושת הילדים. בוריס נטל את המושכות ואת האחריות על משפחתו, ונכנס לנעלי האב.

בשנת 2018 נישא לבחירת ליבו שרה ולהם נולדו 2 בנים, אריאל ואיתמר.

לדברי משפחתו המשפט שמאפיין את בוריס "להיות חזק להעריך את מה שיש ולהודות על הקיים".

בוריס התגייס לצה"ל בשנת 2008 למג"ב חברון, ושימש כלוחם בסדיר.

במסגרת שירותו הצבאי סיים קורס מכ"ים בהצטיינות, ואף סיים בהצלחה קורס מדריכי קרב מגע וקורס מדריכי חדר כושר.

לאחר שחרורו רצה בכל מאודו להשתלב ביחידה לוחמת, אזי התגייס בשנת 2011 ליחידת מתפ"א.

לאורך השנים התפתח במתפ"א, יצא לקורס מדריכי קרב מגע, קורס מפעילי ”נגב“, קורס מפקדי צוותים, קורס הגנה עצמית ואולפן ערבית. שימש ביחידה כמדריך קרב מגע והיווה דמות לחיקוי עבור לוחמים רבים. דמות שסחפה אחריה שוטרים רבים.

רס"ב בוריס דנילוב נפל ב,7.10.23 כב' בתשרי בתשפ"ד, בהגנה על המולדת.