צח – צחי כפי שקראה לו קראה לו אמא, היה ילד הבית והמשפחה בכל רמ"ח איבריו. והשם התאים לאישיותו. טהור ונקי כפיים. ילד חייכן.

כל דבר עשה ביסודיות. תלמיד מצטיין, מוכשר, נבון ושקדן. וכשם שהשקיע בלימודים, כך השקיע בספורט במיוחד בכדורסל.
תפקיד רכז המשחק היה תפור עליו ממש. הוא התמיד באימונים למרות קשיים, ושיחק בקבוצות כדורסל הרחק מהקיבוץ. בשנתו האחרונה שמח שסוף סוף מקימים קבוצת כדורסל של חפציבה ובית-אלפא, והוא יכול היה לשחק בבית כמו שחלם. כל צהריים, בשעה קבועה, היה בא לחדר לקרוא את עיתון הספורט, ובשעה 18:40 היה מקשיב לתוכנית "היום בספורט" ברדיו, ואהב לפתור תשבצים.

כל מוצאי שבת קיימה משפחתו ארוחה משפחתית, וצח היה זה שאחראי לפרטים – אהב לבשל מתכונים מגוונים, ובעיקר תפוחי-אדמה מטוגנים. גם בין ילדי המשפחה הוא נחשב ל"טבח" שאהב מאוד לבשל, ובתיק שלו נמצאו כמה מתכונים שאסף – וביניהם מתכון לשלגוני קרח שהכין בעצמו.
הוא היה ילד שידע לקבל החלטות בעצמו ולקחת עליהן אחריות – לא תמיד שיתף בהתלבטויות שלו, אך תמיד הודיע בסוף מה החליט.

הוא אהב לעזור לכולם ולעשות הרבה דברים למען אחרים.
ביישן, חייכן, חמוד ושקט ו-15 שנים עם הכדור ביד.