16 תגובות

1. אפק היקר הוא החבר הכי טוב שלי בעולם, הכרנו בגיל 8 בכיתה ב’, הזכרון הראשון שלי עם אפק זה שיעור מדעים המורה הושיבה אותנו אחד ליד השני וכל השיעור דיברנו, אחרי שהעירה לנו כמה פעמים היא שמה אותנו בעונש נעלה אותנו במחסן של הכיתה בחושך, וככה היינו אני ואפק עם הבובת שלד שהלחיצה אותו, מאותו היום אני ואפק היינו בלתי נפרדים, פעם בשבוע ישנים ביחד ומדברים פתוח הכי שאפשר כמו שאתה מדבר עם עצמך.

   אפק שלי אני מתגעגע אליך בכל דקה ביום

    

   

2. יא אללה שלך אפק, יא מושפעססססס

   לא הספקנו לכבוש את אמריקה ביחד, האמת שהייתי בטוח שהשלב הזה עוד שניה מגיע.

   אני מנסה לכתוב אבל רק נקרע בבכי, משתדל לא להעיר את האישה, אבל כבר התחלתי אז ננסה לשמור על השקט.

   השעה 2 בלילה אחי, והמחלה של שנינו, החרדות, מכה בי, זוכר איך היינו מדברים על הדבר הזה, משתפים אחד את השני, אני זוכר את ההתרגשות המטורפת הזו ברגע שהבנו כל אחד מאיתנו שהוא לא היחיד בעולם שסובל מהמחלה הזו. ראינו אחד בשני גברים קשוחים, שלא מפחדים לקחת הימורים, סיכונים, לא מפחדים לריב מכות, אותנטיים, אבל לשנינו היה את השד הזה בנשמה.

   אפק, ראיתי בך כפייטר אחד למיליון. גבר שמתפרנס בכבוד, חולם בגדול, אולי הבנאדם הכי מצחיק שפגשתי בחיים, ועכשיו נשאר לי ממך את הזכרונות, הקעקוע, ואת ההורים שלך שאני לא אנטוש לעולם בעזרת ה.

   תשמור עליי אחי. תנסה להעיר לי מידי פעם את הדרך החשוכה והמפחידה הזו. תוודא שגם בלילות שאני מתפרק, אני אצליח לקום בבוקר ולהמשיך לגדול ולהתפתח. והכי חשוב, בבקשה, תשמור על הערק שלי קר.

   לעולם לא תצעד לבד❤️

    

    

   

3. אפק הוא החבר הכי טוב שלי, אח שלי, אפילו אחי הביולוגיים הכירו באפק כאחינו. היינו חיים אחד אצל השני בבית. היינו בלתי ניתנים להפרדה צברנו אינספור חוויות ביחד ואפילו שכל אחד בחר כיוון אחר בחיים, יצרנו קשר כמעט כל יום.

   כדי לספר סיפורים על אפק שלנו, אני כנראה אני אצטרך לשבת לכתוב כמה שנים טובות כי הבחור עשה כל כך הרבה בזמן כל כך קצר. טעם מכל העולמות, טייל מלא וחי בארצות שונות.

   אני אתחיל בלספר על החוויה הכי טובה קרתה לנו בחיים, הטיסה שלנו לתאילנד, אפילו יומיים לפני התאונה הארורה, דיברנו שיחת וידאו ואמרנו אחד לשני כמה זה היה החודש הכי מטורף שלנו בחיים והתחלנו לפנטז ולתכנן מתי נלך לסיבוב שני. אז אני ואפק טסנו ביחד לתאילנד ל30 יום ועשינו חיים משוגעים כמו שרק אנחנו יודעים. כל היום מועדונים וחופים ובילויים ואין סוף כיף. אני זוכר שהיינו באפטר פארטי ועשיתי תאונת אופנוע, ישר התקשרתי לאפק סיפרתי לו הוא רץ למלון ראה אותי מדמם וישר פרץ בצחוק… צחוק כמו שרק לאפק היה.

   לאחרונה כל פעם שהיינו מדברים אפק היה משגע אותי ״לוטן בוא לקנדה״, ״לוטן עכשיו אני קונה לך כרטיס טיסה, תביא איתך כסף שורפים את טורונטו״. איך לא הסכמתי להצעה הזאת יא אללה. מה הייתי נותן כדי לחזור בזמן להסכים להצעה. מי ידע שזה העתיד שיהיה לנו. זה רק מראה על קצה המזלג את הבן אדם שאפק היה.

   אני יכול להמשיך ולרשום שעות על חוויות וסיפורים, וזה רק יראה על קצה המזלג את הבן אדם המיוחד שאפק היה. הוא היה הולך אחרי הלב שלו, דואג לאחר, מצחיק, שטותניק והכי חשוב .. קיצוני

   הגעגוע שנותר בלב הוא בלתי מוסבר, אפק איתי ואיתנו בכל מקום שנלך הוא משגיח עלינו ושומר עלינו ויודע שנקבל את ההחלטות הכי טובות שיהיה לנו טוב. מהכאב הכי גדול שחוויתי באובדן אח וחבר יקר, אני יודע שאפק סומך עלי לנתב אותו למקום טוב יותר בשבילי, וכך אעשה אלך להגשים כל חלום ומטרה שלי שהרוח של אפק נושבת בגבי כי ככה הוא היה רוצה בשבילי.

   אפק איתנו לנצח בלב ובמחשבות, האש שלו בוערת בנו ולא תדעך לעולם!

   

4. את אפק הכרתי כילדה קטנה בתיכון, שהגיע לאשל הנשיא כתלמיד חדש מאשלים.

   התחלנו כידידים טובים כי רציתי ש״ישתלב״ בבית הספר מהר, ולאחר תקופה נהיינו זוג.

   היינו זוג צעיר שאהב אחד את השני, מעין אהבה תמימה- אהבת נעורים.

   נפרדנו ולא דיברנו מאז… אחרי כמה שנים נפגשנו ו״סגרנו את הדברים״ בקצרה.

   אני לא אשכח את השיחה שחברה חייגה לספר לי שנהרג בקנדה. עוד לפני שהספיקה לומר מה קרה ורק אמרה לי את שמו, שמעתי בקול שלה שקרה אסון. התפרצתי בבכי.

   מאז חזרתי לקשר עם המשפחה המהממת שלו. זה עשה לי נוסטלגיה שנים אחורה, וזה מילא אותי ונתן לי תחושה טובה.

   מאז בתפילות ונרות אני משתדלת להנציח אותו, משתדלת לשמור על קשר עם מריים אמא שלו ואני זוכרת רק את הטוב.

   היית מדהים, למדתי ממך המון, התקופה שהיינו יחד עצבה אותי במקום מסוים.

   תנוח על משכבך בשלום ותשמור עלינו מלמעלה🤍

5. אפק היה אחד האנשים הכי קרובים אליי, יש לנו ביחד אלפיי זכרונות לאורך כל ההתבגרות שלנו כנערים מכיתה ח׳ ועדלגור בארצות הברית וקנדה  ביחד. אפק היה כמו אח שלי 😭
   אני לעולם לא אשכח את התקופה המטורפת שלנו בניו יורק ביחד , שאני מחשיב לאחת התקופות היפות בחיי . אנילא אשכח את היום הראשון שהגעת לניו יורק , נסענו לטיים סקוור בערב ובשעה וחצי אכלנו פיצה , נקניקיהבלחמניה , טאקו  ולקינוח סינבון , רצית לטעום הכל כבר ביום הראשון חחח . אני לעולם לא אשכח את החברותשלנו אח שלי האהוב איך היית לצידי ברגעים הטובים המצחיקים היפים והשמחים וגם הקשים והיפים פחות.  תמידידעת לתת מילה מעודדת שמרימה ומכניסה לפרופורציה כשקשה , היית חבר אמת וכמו אח שלי . אני מתגעגעאלייך כל יום ועדיין לא מעכל שלא תהיה פה יותר , אתה חסר 💔 אוהב פנדה

6. אחי לא מצליח למצוא את המילים זה לא אמיתי הגעגועים לא נגמרים אני יושב בחדר בפנימייה ובוכה את חיי איך אני מסכם 6 שנים שהכרנו אחי הגדול מתגעגע לחיים שלפני הזין הזה מתגעגע לצחוקים שלנו בבריכה בהפועל בתקרית הוופל בלגי ההודעות לגורין בתור ילד בן 11 ששולח לבחור בן 20ו שאני בא למסיבות שלו עם ידידות כל כך הרבה סיטואציות אבל מעבר לצחוק הכי טוב שיש מתגלגל היית דמות חינוכית סוג של שאני אומר לאנשים את זה הם צוחקים ומבין אבל לא מבין כי לא הכירו את את אפק, אני זוכר אחרי שהייתי פעם אחרונה בבית ספר הקודם בעצם קיללתי את המורה והשעו אותי לא הסכמת לי להכנס לבריכה איזה שבוע כדי שאבין מה עשיתי ולחשוב על המעשים שלי וכששמעת שאני עובר לפנימייה חששת שאני אדרדר לסיגריות וסמים החששות לא התממשו תמיד לימדת אותי את חוכמת הרחוב שלך      3 חודשים אחרי עדיין רב עם עצמי על לדבר עלייך בלשון עבר אין יום שלא עובר מתגעגע של החיים. החיים סוג של נעצרו אמא שלך הלביאה ואבא שלך האריה  הזה מארגנים   דברים בישבלך זהו בתכלס תכף קופץ לביקור כי מתגעגע
   אוהב דובון מים כאן קודקוד לשמיים
   אוהב אותך המון אחיך הקטן
   אושריססס
   

   

7. החבר הטוב בעולם! לעולם לא אשכח את החיוך שהיית נכנס אליו לכל מקום כמה אור הפצת

   איך תמיד ידעת להגיד לי את המילה הנכונה והמדוייקת

   תמיד חיפשת איך להרים לי ולהגיד לי רק דברים טובים

   תודה על התקופה הכי יפה שהיית בחיי ובחיים של כולנו.

   תודה שהשארת לנו את המתנה הכי יפה וזאת המשפחה המושלמת שלך

   אוהבת לעד לנצח בליבי ומתגעגעת בכל רגע ורגע🤍

   

8. אופק היקר לא אשכח אותך בחיים איך פרייליך קישר בינינו שרק הגענו לקנדה מה שחיבר אותנו זה אהדה שלנו להפועל תל אביב ראיתי בך כתאום מושלם לימדת אותי מה זה עבודת המנעולן גם שחזרתי למלחמה להלחם בארץ חיכית לי שתוכל ללמד אותי עוד דברים שחזרתי לקנדה שוב הייתה לנו יציאה אחת ותכננו לעבוד ביחד שוב ולחזור לעשות דברים כייפים כאן אח כמה חוויות אופק כמה חוויות מונטריאול ביחד משחק של הפועל ביחד גם משחקים של טורונטו הלכנו ביחד

   כמה חלומות כמה תוכניות

   היית לי כמו אח אני תמיד אוהב ואזכיר אותך

   איך תמיד היית צעד אחד לפני כולם והזהרת אותי תמיד

    

   

9. אפק היקר

   אנחנו מכירים מהתיכון אמנם לא היינו חברים טובים כמו לאחרונה אבל בזכותך אני נמצא איפה שאני נמצא היום. המלצת לי להגיע לניו יורק ועד שהגעתי אתה כבר הספקת להיות מגורש ולהגיע לקנדה באותו זמן שהגעתי לניו יורק, הכנסת אותי לתחום הלוקסמיט והעברנו ביחד שעות על גבי שעות בטלפון עזרה אחד לשני גם בעבודה וגם בחיים האישיים , לא הספקנו להיפגש ולעשות ערב של 10 אלף דולר באילבן כמו שתכננו לצערי אבל לא אני לא אשכח אותך ומאז שהלכת אני כל בוקר קורא לעילוי נשמתך פרק כ׳ו בתהילים שזה הגיל שהלכת +1 בגימטריה.

    

   אוהב אותך וזוכר לנצח אח יקר ♥️

   

10. אפק אח שלי דם שלי אהוב שלי בן בית שלי האיש שכל אחד רצה רק להיות בחברתו אני לא מאמין מסרב להאמין ובכל יום מחדש בא לשלוח לך דבר מצחיק בטיקטוק או לחייג אלייך לעוד וידאו של דיבורי סרק שרק ימחישו כמה היה חשוב לך החברות עם כל אחד ואחד

    ההכרות שלנו הייתה אי שם במגמת מתמטיקה אצל אורנה שמהר מאוד ברחת ממנה תמיד טענת שאני הראשון שפנית אליו באשל הנשיא והמשיכה עד לטיול לאתונה, אין ספור ערבים מטורפים עם אנשים מטורפים שבאמת אסור לספר, אוסף בקבוקי אלכוהול מיניאטורי שאני מודה לאלוהים שהצלחתי להדביק אותך בחיידק האספנות, איך כל הזמן היית צועק לי ביטון יש לי יותר בקבוקים ממך אני מוותר כל כל הבקבוקים בעולם רק כדי לחבק אותך בפעם האחרונה היית לי יותר מאח היית כמו בן להוריי וגם כמו אח לבת זוגתי. איך שבוע לפני היום הנורא חייגת אליי ואמרת ביטון, מה התאריך של החתונה שלך?? אני קונה כרטיס מעכשיו אני לא יוצא תייר במחירים !! אח שלי האהוב אני לא מאמין שלא תחגוג איתי ולא תרים אותי כמו שרק אתה יודע לשמח

    הדבקת אותי ועוד רבים בחיידק היוונית אנחנו נושמים חיים ובוכים יוונית כל היום וכל הלילה כל יום חמישי כל החברים מתכנסים ורוקדים במעגל לכבודך צורחים לשמיים על רוע הגזרה אני אוהב אותך הייתי נותן הכל בשביל עוד כוס אחת איתך או איזה בדיחה פרטית שרק אני ואתה נבין

    אני מבטיח שלעולם לא אשכח אותך ובכל בוקר שאני מתפלל לעילוי נשמתך אני אתמיד לבקש שתשב במקום וי איי פי של המלאך הכי מכובד כי אתה מלאך אמיתי חבר שלי כמה אנשים מכל קצוות העולם מספרים שהצלת אותם והכנסת אותם לביתך אפילו שפה משותפת לא הייתה לכם אבל זה לא עניין אותך הלב שלך פתוח בשביל כל אחד ואחת

    קשה לי כל יום לראות מחדש את השם שלך ראשון בקבוצה של החברים, ולהבין שלעולם לא תענה שם יותר אטס הגדול

    מבטיח לעולם להיות לצד המשפחה שלך שכל כך אהבת ולקיים בעזרת השם את המשאלה שלך שנחזור לאתונה לצערי זה לא יהיה בהרכב שלם אבל מסטיח שנעשה לך שם הילולה של השמחות כמו שמגיע לצדיק כמוך

    

11. אופקיטו,

    הגוזל שלנו, הבן דוד הקטן, השזוף, המצחיק, זה שכולם היו משלמים לו רק כדי שיעשה חיקוי של ערפאת, בקסם שלך ובשובבות שלך היית ממיס את כולנו.. ואנחנו כמו בני דודים טובים היינו מנסים לשכנע אותך לעשות מה שאנחנו מבקשים ובכל פעם מחדש היינו משתגעים מהשכל והשנינות שלך..

    תודה על רגעים מצחיקים, מחממים את הלב, כאלה של זכרונות ילדות, על קסם ותמימות של ילדים, על החיבוק החם בכל פעם שנפגשים ועל הבדיחות והצחוק שמבינים רק במבט.

    עם השנים בצבא פגשתי אנשים שהיו/חלפו בדרכך המיוחדת ולכולם אותם סיפורים על הילד שטרף את העולם, ששיגע את המורים, שאהב את החיים ורצה לנצל אותם בהנאות וצחוק.. וכל הסיפורים מסתיימים אותו דבר – ״כמה שהוא עשה בלאגןןן הוא נכנס בלב אי אפשר היה לכעוס עליו.. ״

    אז לב שלנו, לנצח תשאר בליבנו – הילד הכובש, עם העיניים הצוחקות, בן דוד קטן ואהוב שלי, לנצח תיהיה חלק מסיפור חיי וממי שאני..

    אוהבת אותך כל כך!!!! והייתי מוכנה לנסוע שוב עד מצפה רמון עם מגלשה על הראש (ככה זה שאומרים ׳דודה בילי׳) בשביל לראות אותך שוב!

    ״יש לי חור בלב בצורה שלך״!

12. שנת 2020 אישתי ואני גרים באילת, הגיע הקורונה החלטנו לעבור לבאר שבע .

    כמובן שגעת של כל המדינה בכל עניין הקורונה , ואני צריך למצוא עבודה שאוכל לעבוד בה בזמן שבכלל לא מגייסים לעבודה .

    מפה לשם נכנסתי לעבוד כקבלן של yes .

    אחרי תקופה בעבודה , אני מקבל קריאה לישוב אשלים ואני מגיע לבית ושם פוגש את איזה בחור מבוגר אבל גבררררר – אני פוגש את משה אטס – אבא שלך .

    אנחנו מתחילים לדבר , הבחור שואל אותי מה מאיפה אתה , בן כמה אתה וכו'… מדברים ומדברים ואחרי זה אני אומר לו כזה , שמע אח שלי הגדול לא מזמן עבר פה ליישוב . שואל אותי משה , מי זה אחיך?? אני אומר לו ארסן אברמוב ומשה כזה לעעעע אני מכרתי לו את הבית , אחי אנחנו חברים טובים מאודדד, עושים על האש ביחד שותים יושבים מה לאאא.

    עולם קטןןןן . מפה לשם , משה מכניס אותי לחדר שלך אפק !! אני רואה את כל האוסף של המצתים והאלכוהול שהיה לך שם ,משהווו מטורף !

    בקיצור מפה לשם , משה יצא מבסוט , אני הלכתי הביתה ונגמר היום .

    אחרי כמעט שנתיים שעבדתי בyes  , חזרתי לתחום שרוב חיי עבדתי בו וחזרתי למלונאות , ליתר דיוק התחלתי לעבוד בקדמא (בשדה בוקר)

    מפה לשם , משה מתקשר אליי יום אחד , אומר לי סשה ? אתה עובד בקדמא ? אתה יכול לעזור לבן שלי עם עבודה שם ? הוא מציל .. תוכל לבדוק לו ?

    אני כזה .. ברור אחי איזה שאלה .. תכף שואל .

    אחרי שבוע שבועיים אפק המלאך התחיל לעבוד בקדמא בתור מציל ..

    נפגשו פעם פעמיים , בפעם השניה התחלנו לדבר איכשהו על חול , על עבודה בתור לוקסמיס וכו' .. אני בדיוק גם כבר הגעתי לאיזה שלב שנמאס לי כבר לעבוד בארץ , שנמאס לי לעבוד כמו חמור ולהרגיש שאני לא יוצא מהמרדף , בקיצור אפק אמרת לי אחי שאתה מתכנן לטוס לקנדה ולעבוד שם . הבאתי לך מספר טלפון של בחור השגייס עובדים והייתי אמור להתחיל לעבוד איתו .

    הגעת לקנדה ולבסוף התחלת לעבוד עם מישהו אחר .. לא חשוב חחח אבל ואללה טסטת …

    אחרי תקופה מסויימת , יצא לנו לשבת אצל אחי באשלים משה ומרים ההורים שלך היו שם גם , האמת שהמשפחה שלך הייתה מוכרת לי מאוד ולא זכרתי מאיפה .. בסוך התברר שההורים שלך ואתם האחים גרתם במצפה רמון .. ויותר אירוני מזה , שאבא שלי ואני צילמנו את הברית מילה שלך !! זה מטורף בכלל שהבנתי את זה בדיעבד … עולם קטןןןןןן.

    טוב , בשלב מסויים התפטרתי מהעבודה שלי, ישרוטל קדמא .. ואני מרים אליך טלפון אחי שאתה בכחצ בקנדה , הא אפק מה קורה ?? ואללה ומדברים על קנדה וזה שאני רוצה לעבור.. לאחר תקופה , הגיע המלחמה הארורה שכבר שברה אותי , אני מתקשר אליך אומר לך אחי, אני חודש חודשיים על המטוס בא לקנדה לעבוד ואתה ??? בלי להסס אחי אתה מגיע אליי קודם כל !! אתה שם פה את הראש עד מתי שאתה צריך !!

    אני פותח לך פה ברביקיו של החיים !! שותים נהנים מורידים את הפאניקה , אחרי זה אני יעזור לך בהכלללל אתה אומר לי אחי ..

    וואלה .. ככה היה אח יקר !

    הגעתי, אספת אותי מהשדה , פתחת לי ברבקיו , אלכוהול עניינים , מה לאאא!!

    ואללה אחי דאגת לי להכל !!

    כמה הזוי זה … וכל זה למה ???

    מה הכרנו ? 2 פגישות ו2 שיחות טלפון ???

    אבל מה אמרת לי ?

    אחי … כשהייתי צריך עבודה , סידרת לי ישר בקדמא !! אחי אני אזכור לך את זה לכל החיים !!

    ואללה אפק אח שלי היקר, אתה משהו מיוחד !

    אין לאנשים מושג , מי שלא הכיר אותך בחיים האלה אמלהההה פספס בענקקקקק

    כמה עזרת לי , כמה תמכת בי …

    המשפחה שלי הייתה בארץ (אישתי והילדה) והייתי שם בשבילי כמו משפחה , תמכת בלי סוף , הייתי בלי מצב רוח , היית מעלה לי אותו עם איזה שיר בסלון של אייל גולן או אחד הזמרים האהובים עליך ביוונית .

    אם הייתי רב עם אישתי או כל דבר , ישר היית מעודד , אומר לי אחי , המשפחה זה הכל בחיים , הכל יהיה בסדר אל תדאג .

    מה לא אחי מה לא ?? היית שם בשבילנו גם בתור משפחה !!!

    טסטת לארץ, הבאת מתנות לילדה שלי ולאישתי שביקשתי ממך להעביר . אחרי שהבנות שלי כבר הגיעו לפה היית משחק עם הילדה שלי , היית מדבר איתנו צוחק איתנו, אוכלים שותים מה לא אחי מה לא ???

     

    כמה תכניות היו לך אחי , היית ילד בן 24 עם שכל של 44 . חכמת חיים, משהו מטורף לבחור בגיל הזה . אינטליגנציה רגשית אששש , אין דברים כאלה .. זה היה לי פשוט הזוי .

    אהבתי אותך כל כך אחי !! כל כך !!

    איזה שיפור עשית בחיים שלך לאחרונה .. הפסקת לשתות, הפסקת לעשן, התחלת להתאמן, חיטוב עניינים …

    ואללה אחי … הלכת לנו כולנו מתגעגעים וכואביםםםם !!

    אני לא יודע איך לתאר במילים מה היית בשבילי .

    אחי ? היית כמו החבר הכי טוב שלי בתקופה של 6 חודשים !

    זה לא הגיוני ! סמכתי עליך בעיניים עצומות. היית בשבילי אח על מלא !!

    אפק היקר אחיי

    אנחנו אוהבים אותך מאוד ומתגעגעים !!

    סיאל , סאלי וסשה ❤️

    יהיה זכרך ברוך.

    

13. טוב אז זה לקח לי קצת זמן, ולא ידעתי מאיפה בכלל להתחיל. אופק אחי היקר, איך, איך לעזאזל אני אמור לדבר עלייך בלשון עבר? עברו כמה חודשים, ואני עדיין מתקשה לקבל את המציאות המסריחה הזאת שאתה כבר לא פה. איך אפשר בכלל לקבל אותה? אתה היית הדמות הכי חיה שאני מכיר. האיש ללא המעצורים. זה שתמיד דוהר קדימה, שלא מפחד מכלום! אתה היית זה שתמיד מתקשר ודואג לכולם. אז איך, איך אפשר להשלים עם מציאות נוראית כזאת שאתה כבר לא תעשה את כל הדברים האלו?

    אני ואופק הכרנו המון שנים , עוד מהימים שהוא היה צוציק קטן, אבל תופעה גדולה. אם זה בכדורגל, שהוא היה עושה לנו בית ספר לכל ״הגדולים של הישוב״ , ואם זה בג׳ודו, שהוא היה דופק איפונים עם הקובינגה שלו ונותן פיט לאנשים שכפולים ממנו בגודל. אני זוכר איך אני, הוא ושגב, נסענו כמעט כל יום בשבוע עם אבי המאמן לערד, למצפה, לבית ספר אשכול . בכל החורים היינו! חח זוכר איך אבי קנה אותנו בחליפת ג׳ודו של אדידס. אך, אך יאופק, כמה אתה חסר!

    החיים המשיכו, וכל אחד הלך לדרכו, עד היום שיצאנו ביחד ליציאה מכישה בתל אביב (רק מי שיצא עם אופק יודע מה זה יציאה מכישה). שבדרך, סיפרת לי על ההרפתקה שלך בארה״ב, ופשוט התהפנטתי ממך, ממה שעברת, מהאומץ והתעוזה שלך. מי ידע שאופק אטס, שגדל איתי בישוב, גדל להיות איש כזה מרשים וסוחף! באותו הלילה החלטתי שאני הולך איתך לאן שרק תלך. ורצה הגורל, והחלטת קנדה. משם, היה לנו חודשיים להתארגן, להשאיר הכל ולצאת למסע המטורף הזה, שרק אני ואתה נדע מה עברנו בו.

    אני זוכר שאמרת לי; ״עידו, אתה תראה, אני אשאיר אבק פה לכולם. ואתה איתי, אנחנו נכבוש את קנדה ונדאג למשפחות שלנו שיוכלו לחיות בלי דאגות.״ אך, אופק, עברו שנתיים, ובאמת עמדת במילה שלך. עברת שם הרבה אנשים גדולים וותיקים, ואני בטוח שאם לא המקרה הנורא והמצער הזה, היית ממשיך ובונה את האימפריה שתמיד דיברת עליה.

    מה לא עברנו שם? איזה סיטואציות, איזה מצבים הזויים, דברים באמת שאני בטוח של אעבור שוב, כי אלו דברים שרק מי שצועד עם אופק זוכה לעבור. אין סוף לכמה סיפורים אוכל לספר עלייך, אהוב שלי. מי שמכיר אותך יודע שכל יום איתך זה סיפור בפני עצמו ואף פעם לא משעמם. בכל זאת אסכם בסיפור אחד שמתאר את החבר שהיית ואיזה אדם גדול היית.

    אחת הסיבות המרכזיות שאחרי המון מחשבה החלטתי לחזור לארץ הייתה מזג האוויר הקר והקשה שיש בקנדה. השלג הזה היה בשבילי בלתי נסבל.

    אני לא אשכח יום שיצאתי לעבודה, שעה נסיעה מהבית שגרנו בו. בזמן שאני אצל לקוח התחילה סופת שלגים. כי כמובן, רק שני אהבלים כמונו יצאו לעבודה מבלי לבדוק את מזג האוויר בחורף של קנדה.

    אתה, במזל קיבלת עבודה קרובה יחסית ומשם חזרת הביתה מהר. ואני כהרגלי בלי מזל, שגם ככה נתקעתי באותה עבודה מעל שעה יוצא ומגלה שהכל לבן ברמה שהרכב שלי מכוסה כולו שלג.בזמן שהייתי עסוק אצל הלקוח השלג התגבר, הרגשתי שאני בתוך סרט (ולא זה לא שלג כיף כמו שרואים בארתור.) סיטואציה שמעולם לא חלמתי להיות בה. אין מצב לנסוע בצורה כזאת, כי הכבישים קפואים ומחליקים. זו היתה אחת מהחוויות שלא אשכח, והיא רק חיזקה את ההבנה שלי שהחיים במקום כמו קר כמו קנדה לא מתאימים לי.

    נחזור למקרה כי זה לא נגמר שם. כמובן כישראלי שכמותי , התחכמתי וחשבתי שבלי צמיגי חורף אוכל להגיע לאנשהו. אחרי נסיעה של אולי 10 שניות, הבנתי שלנהוג ככה זו לא אופציה. פשוט לא היה ניתן לשלוט ברכב, והתחלתי להבין שהמצב הרבה יותר מסוכן ממה שחשבתי.

    בסופו של דבר עם מעט תושייה והמון המון מזל, הצלחתי לגרור את הרכב שלי לתחנת דלק שהיתה ביציאה מהשכונה של הלקוח, אבל זה היה ברור שהסופה לא מתכוונת להפסיק בקרוב. כל הכבישים היו מכוסים בשכבת שלג מטורפת ולכן הייתי תקוע שם למשך הסופה.

    במשך כל הזמן הזה, אתה איתי על הקו , מנסים לחשוב על פתרון. הצפי לסופה היה יממה, אז בלי הרבה ברירות החלטנו שאני אשאר ברכב בסופה עד שהמצב ירגע. יצאתי מבית הלקוח בשעה 14:00, והייתי תקוע בתחנת דלק עד 23:00 בלילה. שהשעה התקרבה מאוחר בלילה , כבר איבדתי סבלנות והחלטתי לצאת לכיוון הבית, לנסוע לאט לאט בתקווה שאגיע הביתה בשלום (רק מי שנהג בשלג בלי צמיגים מתאימים ובלי כל נסיון לנהיגה בשלג יבין איזה החלטה מטומטמת זאת היתה). אני מחייג אלייך מהדרך, כולי בפחד. הרכב מחליק לי . אני אומר לך אחי, לא יכלתי לחכות לבוקר אני בדרך מה שיהיה יהיה. אתה אומר לי עידו תרגע עצור בצד, אני בעוד 5 דק אצלך. אמרתי לך, מה אתה משוגע? ומה ענית לי? ימלך שכמותך, אמרת לי ״עידו אין מצב כזה שאני ישן במיטה בבית מחומם בזמן שאתה זרוק בתחנת דלק וקופא למוות״.

    נשבע שאני חזק, אבל בכיתי. ריגשת אותי. הייתי כלכך לבד, מלא במחשבות רעות. ואתה, שהכרת אותי כלכך טוב , ידעת מה אני עובר, ולמרות כל הסיכון, באת. וגם לא אמרת לי, כי ידעת שאני לא אתן לך לצאת במזג אוויר כזה.

    באותו רגע הבנתי מה היא חברות וכמה לא ידעתי מה היא  לפני. הבנתי שאף אחד בעולם לא עשה ולא יעשה בשבילי מעשה שכזה. אתה היית הגיבור שלי, הערצתי אותך . אתה היית הבחור הכי גברי שהכרתי בחיי!

    אפק אטס, אתה היית יותר מחבר בשבילי, אתה היית המשפחה שלי. אם רק הייתי יודע שזאת המציאות שתגיע. הייתי הופך עולמות וגורר אותך בכוח איתי לארץ. אין יום שאני לא חושב אם רק הייתי נשאר, אם רק הייתי חוזר, אולי, רק אולי , לא הייתי מאבד אותך , אחי היקר.

    אופק אהובי.

    לנצח תחיה בלב שלי וחלק מהגוף שלי, ולעולם אספר על האגדה הגדולה שהיית.

     

    

14. אפק אח יקר ואהוב,

    התחברנו כבר בתיכון עם כל האהבה לכדורגל ולתרבות האוהדים. כל פעם שמכבי חיפה שיחקה נגד הפועל ת"א, שלחתי לך הודעה ואמרנו שניסע ביחד. אחרי המשחק הראשון שלי בסמי עופר נגד הפועל ת"א כבר התרגשתי לראות אותך בבית ספר ולהסתלבט שניצחנו.

    אופק היית בן אדם אגדה, המון אנשים אהבו אותך. הפגישה האחרונה שלנו הייתה לפני שנסעת לקנדה, כשנסענו אני ואתה לערד כדי לבקר את יובל ורוזוב. אספת אותי מאיזה חור ליד להב אחרי משמרת של מצילים, ונסענו רק אני ואתה ביחד באוטו, עד לערד. דיברנו על דברים רציניים וגם עשינו צחוקים, הגענו לערד עזרנו לרוזוב ויובל לסחוב איזו טלוויזיה לדירה, ועשינו שם ארוחה כיפית.

    אחחח אופק אופק, איך אהבת שאני שולח לך תמונות שלנו מהבית ספר, גם 5 ו 6 שנים אחרי שסיימנו. הייתי שולח לך צילומי מסך של שטויות שכתבנו, תמונות שצילמנו, ומהקרב ירידות האגדי איתך עם יובל, טימור, פרייליך, אללוף, שהם, ועוד מלא. כל פעם היית נקרע מצחוק ואני עדיין שומע את ההקלטות שלך שאתה אומר לי "חצ'י זה יותר מדי טוב! אם אתה מוצא עוד, תשלח לי דחוףףף חיים שלי!"

    אפק שלנו האהוב, הידיעה על לכתך ריסקה אותנו, הותרת אחריך חלל שאי אפשר למלא. אתה תמשיך לחיות בכל הזכרונות שלנו. תודה שהיית חלק מהחיים שלי ושזכיתי להכיר אותך.

    מצרף את התמונה האחרונה ששלחת לי בווצאפ. מתגעגע.

    חצ'י

    

15. אופק היקר

    לא יודעת מאיפה להתחיל ואני לא (ממש לא) טובה בכתיבה.

    נכנסת לחיינו ילד..חבר של לוטן, ולאט לאט מצאת את דרכך אלינו ואל ליבנו. גדלת לנגד ענינו ממש כמו אחד מבננו. עם כל השטויות הצחוקים הקשיים והדילמות. היית כל כך בתוכנו שאפילו המריבות וההקנטות שלך עם כולנו היו כל כך טבעיות. בילד אין.

    סיפרת לנו הכל..חוינו איתך הרבה.

    כל תיסכול וכל הצלחה.

    הרגשת צורך לספר לבני שאתה נוסע למצוא את עצמך בעולם ובירכנו אותך. קיוונו בשבילך רק לטוב.

    תמיד אמרת את האופה מס 1 ואמא שלי הבשלנית מס 1. (למרות שחיסלת כל צלחת שהגשתי לך והרעפת מחמאות כן?).

    אני באמת לא מסוגלת להכין את האלפחורס שכל כך אהבת.

    נפגשנו פעם אחרונה בבנגקוק יומיים של חוויה בלתי נשכחת.

    השארת חלל עמוק אופק היקר והלוואי שתשלח נחמה לכולנו.

    אנחנו מתגעגעים מאוד….

    אני מתגעגעת מאוד לשטויות שלך.. לבדיחות שלך..להכל…

    אוהבת ומתגעגעת

     

     

16. Ofek my brother, how coud you say goodbye to someone who you dont want to loose, you were an example of enjoying life with the little things, just a few friends and something to drink and you woud make a party from what supposed to bejust a normal meeting, we miss you hermano! Shortly , hopefully I can go soon to say proper farewell and pay the respect you deserve! Sending love to all friends of yours and you your amazing family! I’m sure everyone is going to make the best with our time here in your name !   Best wishes , Leon