עמוד הנצחה לזכרו של
לחצו על הנר על מנת להדליקו
תאריך לידה – 31/12/1922
תאריך עברי – י"ב בטבת התרפ"ג
נפטר בתאריך – 18/09/2022
תאריך עברי – כ"ב באלול התשפ"ב
מגורים – נולד וחי כל חייו בירושלים
הורים – רבקה ובן ציון קלדרון
אחים – שמחה , מרדכי, חנה, כוכבה
בת זוג – מרים ישי
ילדים – בנצי, אורנה, נאוה (ז"ל), איריס
אבא בנימין נולד בירושלים ב-31/12/1922-
לרבקה ובן ציון קלדרון, בן בכור בין 5 אחים ואחיות
סבתו גידלה אותו בשנותיו הראשונות.
אבא כל כך אהב את ירושלים וידע לספר עליה המון.
ירושלמי גאה.
אבא למד בבית ספר אליאנס ובגיל דיי צעיר
למד את מלאכת הספרות מאביו.
בצבא שירת בשנלר כספר.
ואת מרים ,אמנו המפוארת הכיר לאחר שבילה עם כמה מאחיותיה.
..(סיפור בפני עצמו..)
יחד הקימו משפחה לתפארת: בנצי ,אורנה , נאוה ז"ל ואיריס.
במשך כל חייו עבד כספר במספרה ברחוב אגריפס, מגיל 13 ועד גיל 80.
תמיד היה אהוב ומוקף באנשים בזכות יכולתו המופלאה למצוא
נושא שיחה עם כל אדם , אפשר היה לדבר איתו על הכל.
איש חכם , בעל ידע נרחב בכל התחומים.
את השכלתו הרבה רכש בעצמו , מתוך סקרנות ותשוקה לידע,
אוטודידקט ובקיא: בהסטוריה , תנ"כ, ארכיאולוגיה, פוליטיקה….
דיבר: עברית, ערבית ,אנגלית, לאדינו וקצת צרפתית.
אפילו בגיל 90 למד לתפעל מחשב במועדון.
היתה לו תשוקה לחיים, כל דבר שנגע בו פרח..
…
הוא אהב לטייל, לצלם , טיפח גינה מרהיבה ביופיה במרפסת,
אהב בעלי חיים והם אהבו אותו:
הצחיק אותו לתת לנושי החתול פלפל חריף וכשזה הגיב בהתלקקות
אבא היה מתפקע מצחוק, כזה הוא היה מלא בחוש הומור ,
לצד המראה המחוספס והקשוח , הסתתר ילד, שובב ,מלא בהומור
ורגיש להפליא, שהיה בוכה אפילו מפופאי ואוליב.
אבא אהב לראות סרטים בערבית (בשישי בערב), סרטי מתח,
חדשות וסדרות תורכיות, הוא היה רואה כמה במקביל ומנהל
רישום לאיזה פרק הגיע בכל אחת מהסדרות.
הוא אהב מוסיקה: את אום כולתום, פריד אלאטרש, פול אנקה,
קליף ריצארד, חוליו אינגלסיאס, יהורם גאון , פיוטים לסליחות ועוד
…
אהב מאוד לקרוא , בעיקר ספרי מתח, ספרי עיון ועיתון דבר.
אורנה היתה הולכת כל שבוע לספרייה להביא לו ספרים.
אהב לאכול את האוכל המסורתי ,(ולבקר כשזה לא היה בדיוק
בדיוק כמו של סבתא קלדרון )
להכין ריבות טובות ולחמים.
הוא שמר על המסורת והקפיד על הנוסח הספרדי ואוי לו למי שסילף,
"אם כל אחד יגיד איך שהוא רוצה איך תישמר המסורת?" כך נהג לומר.
אבא- איש משפחה למופת, ראש המשפחה , מסור וחרוץ תמיד דאג
שכולנו נסתדר, שנשמור על אמא .
היתה לו שפה משותפת עם הנכדים והנינים והוא אהב אותם מאוד.
חגים איתך אבא היו חגים…
המאכלים המסורתיים לכל חג ,התפילות…..
ראש השנה עם ריבת התפוחים שלך, קציצות הפרסה והפאזי,
בחנוכה הלחמזיקס והסופגניות,
בפורים המעמולים והרוסטיקס,
בפסח הפסטליקו, בשבועות הסלפיקו , בוגצ'ס ועוד ועוד…
תודה על זה אבא, בזכותך ובזכות אמא לכל חג יש טעם, ריח ומשמעות.
בזכותך ובזכות אמא יש לנו שורשים.
בילדותנו, בכל שבת בילינו בטבע עם סיר החמין, כשאבא מסדר אותנו
בכוריאוגרפיה מלחיצה כדי שיוכל לעשות מזכרת (היום אנחנו מודים על כך).
כשקצת גדלנו והיינו מבקרים בשבתות חורפיות הוא היה מקרין על הסדין
את השיקופיות מאותם צילומים, עם הפנים המבוהלות מקצה העץ.
אבא שלנו, מיגדלאור שלנו,
יש כל כך הרבה דברים לכתוב עליך.. העמוד לא מספיק…
הנוכחות שלך בכל, איש של ערכים ודוגמא אישית:
לחריצות, מסירות, משפחתיות, ליושר ומוסר עבודה.
לכל מה שהגעת בחייך הגעת בעבודה קשה וביושר.
תמיד הסתכלת קדימה וחתרת למטרה, הגעת להכל בזכות עצמך ובזכות אמא.
בכל פעם שבאנו לבקר אותך קיבלנו יותר כוח מאשר נתנו.
היית אדם הכי מאוזן שיש, כל דבר במידה. תמיד שפה נקייה .
מעולם לא התלוננת או הצטערת על העבר,
תמיד הפנית מבטך קדימה .
איכשהו תמיד קיבלת את המציאות כפי שהיא, אפילו בסוף כשהיה קשה.
היית ועודך אור לכולנו מעצם היותך והאיכויות שלך, שרק פיללנו שיספגו בנו.
יום הולדת 100 היה יום ההולדת האחרון שזכינו לחגוג לך.
נשארת איתנו עוד כמעט שנה אחרי ,ואז הוא למעלה , אסף אותך אליו
קצת לפני ראש השנה , שבוע ו-13 שנים לאחר לכתה של נאושקה שלנו.
כולנו מתגעגעים אליך המון אבא ,במיוחד אמא שנשארה גיבורה , כמו תמיד.
אבא , השארת חלל עצום אנחנו כל כך אוהבים אותך ומרגישים בחסרונך
במיוחד בחגים.
תנוח על משכבך בשלום ותשמור עלינו מלמעלה.
היתה לנו הזכות לחיות לצידך.
—
אוהבים אותך לעולם.
כולנו.
מלאו פרטים וניצור קשר בהקדם
תגובה אחת
ראש השנה בלי ריבת התפוחים של אבא לשנה טובה ומתוקה הוא לא ראש השנה
אז… מצרפת מתכון
2 קילו תפוחים חמוצים , קילו סוכר , כוס מים , מקל קינמון .להשרות קצת, לבשל על אש קטנה ולהוסיף מיץ מחצי לימון.
בתיאבון
שנה טובה ומתוקה