אסף נולד בסתיו 2001 בכפר סבא וגדל בקיבוץ בחן, בן בכור למיכל וליאור ,ואח לרועי וליהיא. הוא היה ילד סקרן, שובב ופעלתן, שאהב לטפס, לקפוץ ולעשות כל דבר שקשור באתגר. אסף אהב לטייל בארץ, הכיר כל פינה בעמק חפר וכל מעין ברמת הגולן, אהב את הים ובעיקר אהב לצאת לקמפינג עם משפחתו וחבריו, תמיד הראשון לקפוץ למעיין או נחל.

אסף היה חובב ספורט מושבע. מגיל צעיר התנסה בג'ודו, קפוארה וכדורגל, אך לבסוף מצא את עצמו במגרש הטניס, שם שיחק שנים רבות והתחרה בתחרויות של איגוד הטניס. הוא חינך בטניס קבוצת מתאמנים צעירים, הצליח לחזק את אלו שפחות הצליחו ולטעת בהם בטחון עצמי וכונה ע"י חבריו "הקפטן שלנו". במהלך שנותיו בתיכון, אסף הצטרף לתנועת חמש אצבעות, שם התאמן לקראת שירות צבאי משמעותי. אהבתו לספורט נמשכה גם לאחר גיוסו, והוא המשיך להתאמן בחדר כושר למרות העומס הצבאי.

 אסף היה מדריך בתנועת הנוער בקיבוץ, וחניכיו מעידים עליו שהיה מדריך מלא חוש הומור יוזם ומקורי וגם קשוח ורציני, כשצריך.

בבית ספר היה תלמיד מצטיין שאהב את בית הספר בעיקר בזכות חבריו. אסף, מנהיג מלידה, היה מלא בשאיפות, הומור ושמחת חיים, תמיד מוקף בחברות וחברים, נמצא במרכז העניינים מבלי להתאמץ. מכתה י"ב, היה בזוגיות אוהבת ומיוחדת עם גילי לב.

בסיום התיכון, בחר אסף לתרום למדינה בדרך משמעותית והתנדב לשנת שירות כמדריך בכפר הנוער "עיינות". שם היה כאח בוגר לחניכים, מדריך בדרכו הייחודית המשלבת הומור וקלילות לצד דרך חינוכית רצינית. אמונתו בחשיבות שירות משמעותי בצבא הובילה אותו ללוות את חניכיו בתהליכי המיון ולאורך שירותם תוך הוא נוכח באירועים חשובים כמו מסע כומתה והשבעות.

אסף היה חלק מקומונה כ'- קבוצת ש"שינים מרחבי הארץ, ביחד עם גילי בת זוגו.הקומונה הייתה ידועה ביצירתיות ובגיבוש. חברי הקומונה מספרים על אסף, שהתעקש לחקור ולא לנוח, ואיך הפסקות הצהרים הפכו להזדמנויות לטיולים. אסף אהב את חניכיו וחבריו לקומונה ושנת השירות היתה שנה מאושרת ומלאת חוויות בחייו.

אסף סימן הרבה מטרות אליהן היה מחויב כל כולו, ניצל כל הזדמנות שנקרתה בדרכו , הקפיד לא לפספס דבר ולמצות כל רגע בחיים.

אסף התגייס בנובמבר 2020 ליחידת יהל"ם, עם סיום המסלול שירת כלוחם בסיירת יעל ולאחר מספר חודשים יצא לקורס קצינים. הוא היה הדבק של הצוות, מארגן ומקשר בין חבריו גם מחוץ לבסיס, ודואג לחבר בין כולם. בתפקידו הראשון כקצין, שירת כמ"מ בפלוגה ב' בגדוד הנדסה קרבית 601, וראה בתפקידו שליחות ושאף להמשיך בתפקידי פיקוד נוספים ביהל"ם.

אסף היה דמות של מנהיג שנותן השראה וכוח לסביבתו. גם בצבא המשיך לאסוף סביבו חברים ומפקדים שהפכו לחברים. כולם התאהבו בו בזכות החיוך, מצב הרוח הטוב, האופטימיות והעיניים הכחולות היפות . חייליו זכו למפקד מיוחד שנותן מקום והתייחסות לנפש ולרוח, מפקד עם יכולת נדירה ועוצמתית להסתכל עמוק בעיניים וליצור  קשר אמיתי עם כל אדם, לצד דרישה בלתי מתפשרת לפיתוח יכולות מקצועיות של הלוחמים ושמירה על ביטחונם.

ב-7 באוקטובר 2023, בשבת האחרונה שלו עם חייליו בבסיס אימונים ברמת הגולן, הוקפץ לאזור שדרות ועסק עם חייליו במשימות ערכיות באזור לחימה. מיום שני, 9 באוקטובר, הוא החל באימונים לקראת התמרון במלחמה. ב-26 באוקטובר, חגג את יום הולדתו ה-22, בפעם האחרונה כשמשפחתו הגיעה לביקור קצר בשטח ההתארגנות בו שהה.

למחרת,27.10.2023 , הוביל בראש חייליו את הפריצה לרצועת עזה. הוא נטל חלק בפעולות קרב משמעותיות, לחם באומץ ובגבורה והיווה דוגמא אישית למחויבות מקצועיות וחברות, במכתב ששלח למשפחתו מהלחימה בעזה כתב: "תמשיכו להיות חזקים בשבילי ובשביל כולם" משפט שממשיך ללוות ולחזק את כל מי שהכיר.

אסף לא חזר הביתה. ב-15 בנובמבר, במהלך קרב בשאטי, נפגע מטיל נ"ט שנורה על ידי מחבל. השאיר אחריו הורים מיכל וליאור, אחים רועי וליהיא ובת זוג גילי.

אסף היה דמות מלאת חיוניות אופטימיות שמחה והשאיר בליבנו את האור שלו , את היכולת להסתכל על האחר, להעניק יחס אישי לכולם ולסחוף אחריו קדימה עם הלב הכי גדול שיש, העיניים הבורקות והנשמה הענקית.