אבא היקר
באת נער מספרד עם מזוודה אחת הגעת לישראל ,ארץ זבת חלב ודבש.

ברחת מספרד לארץ הקודש ארץ היהודים הגעת לארת לקיבוץ מנשה בצפון שעכשיו נחרבת במלחמה הקשה ביותר.

הגעת לקיבוץ וכל האשכנזים לא ממש אהבו אותך כי לא היית משלהם אבל כאיש צנוע הסתדרת ועבדת בכל עבודה והיית בכל מלחמות ישראל שלא נגמרות אף פעם…אתה כבר היית נשוי לאמא פורטונה שתבדה לחיים ארוכים ויפים עם 2 ילדים ותאומות בדרך שכאשר אמא ילדה אותן אתה היית בחזית במלחמה וכאשר חזרת גילית שאין ילדות כי הן מתו אמא בכתה ואמרה שהן היו חיות והיא הניקה אותן בלונדיניות עם עיניים כחולות בדיוק כמוה כי כך אמא שלי יפת תואר אבל בבית חולים התעקשו שהן מתו בלידה ,וקברו אותן.

אתה היית עייף מהמלחמה לא ממש יודע עברית אמא בדיכאון ו2 ילדים.
אצל סבתא מחכים לאמא שתבוא בידיים ריקות,ממשיכים למלחמה הבאה ואז אני נולדתי בחודש שביעי הייתי באינקובטור 3 חודשים אתה מכרת הכל ולקחת הלוואות כדי לממן את הטיפול והאוכל המיוחד שלי מפני שאז זה לא היה היום שיש הכל בשפע.העוני בבית הספר תציד היו קוראים לי פימה אפילו לא בשם שלי זהבה פימה ליד כל הילדים תגידי לאמא שיש לך מלא כינים בראש לטפל תמיד ביישו אותי לפני כל הכיתה .

אח שלי מאיר היה גאון בלימודים אבל היינו עניים ספרדים !!!
תמיד ניסו להכשיל אותו בקושי הוא הצליח להתקבל לאורט ימי לא כי לא היה חכם כי שמו לו רגל כל הזמן וכנגד כל הסיכויים הוא התקבל והצליח בגדול.

אני לא הצלחתי ללמוד הרבה כי לא אהבו אותי לא בבית ולא בבית ספר והיינו עניים היה אוכל ובית ומיטה לישון אבל לא היו טיולים ,לימודים,אוטו,בקיצור אבא יקר לימדת אותי להסתדר לבד בחיים אז עבדתי מאוד קשה ניקיתי בתים,עבדתי פקידה עבדתי במפעל עבדתי באבטחה והיום אני עובדת עם קשישים.אבא יש לי את בתאל ביתי היקרה לי מכל ה נתן לי ילדה אחת אתה היית לפני ניתוח קשה של לב אמרת לי אל תתווכחי עם אלוהים לא יהיו לך עוד ילדים כמה צדקת ואני אז ביקרתי אותך בבית חולים בלינסון לפני ניתוח לב פתוח שני והייתי בהפלה של בן שרציתי יותר מכל דבר אחר בחיים עד היום אני כואבת על ההפלה הזאת אבא יקר נכמסת לניתוח והיה מחדל גדול עשו טעות עם המסתן שלך ושל ילד בן 11 ניכם נפטרתם אחד אחריי השני לאחר שבועיים מתישים אני כבר ידעתי שלא תחזור הביתה כי הרי באת אליי לפני הניתוח ואמרת בפירוש שבאת להיפרד וזו פעם אחרונה. שאתה אצלי בבית אבא יקר כמה אהבת את הים הכחול ואת הגלים לשמוע את הים עשה לך טוב בלב כמה אהבת את ארץ ישראל וכמה אתה מתגלגל בקבר עכשיו אבא יקר השארת מורשת נהדרת 9 ילדים אומנם לא מלוכדים אבל גם זה טוב לי אבא יקר יש לי 8 נכדים מקסימים הבכור הוא על שמך ועוד ארבע מאובחנים על הרצף האוטיסטי אני אוהבת את כולם הם הכתר לראשי אוהבת את בעלי אלי שנזכה לחיים ארוכים יחד לעוד הרבה שנים יחד גם הוא עבר אירוע לב חזק וחזר לחיים תודה לבורא עולם על כל הניסים ועל כל הנסיונות שנתן לנו בחיים אני חושבת שבגלל זה לא אהבו אותי לא אמא ולא האחים שלי אתה אבא היחיד שאהב אותי אמא כנראה שעוד הייתה באבל של התאומות שנעלמו ועד היום לא יודעים היכן הם בעולם כי הן היו חיות מאוד מאוד ובואו נמשיך בסיפור חיי הייתי ילדה קטנה ישנה עם אבא באותה מיטה והוא היה מספר לי את כל הדברים הקשים שעבר במלחמות לא היה מודעות לפוסט טראומה וכו…
אפילו על הזקן עם הגלימה והמקל שהיה לחיילים ביפו.

אבא יקר כמה עבדת קשה בנמל אשדוד ולאחר מכן באגן כימיקלים נפצעת קשה יום אחד…ומשם החיים נהיו עוד יותר קשים. אבא יקר מי יאמין לנו בעוז 30 שנה על הניסים של כיפת ברזל אתה לא זכית לראות את זה על הדור החזק שנלחם כמו אריות על ארץ ישראל.

אמן שנזכה רק לדברים טובים והדור הבא רק ילמד יטייל ולא יהיו עוד מלחמות לעולם שנאהב אחד את השני שזו תהיה המלחמה האחרונה ואמן שיקום ויבוא עוד ביבי נתניהו ששומר על ארץ ישראל בשלמותה. אלה הם סיפור חיי עמרם פימה ז"ל.

נ.ב.
אבא יקר שלי כל הסיפורים שלך שמורים אצלי לעד.