עמוד הנצחה לזכרו של
לחצו על הנר על מנת להדליקו
תאריך לידה – 09/05/1998
נפל בתאריך – כ"ד בכסלו תשפ"ד (07/12/2023)
מגורים – קצרין, ישראל
הורים – שלומי ושירלי רוט
אחיות – גל ומעיין רוט
בת זוג – נטע זארי
בנם של שירלי ושלומי. נולד ביום י"ד באלול תשנ"ח (5.9.1998) בקצרין. אח לגל ומעיין. ובן זוגה של נטע.
עומרי גדל והתחנך בקצרין שברמת הגולן. למד בבית הספר היסודי "גמלא" ובתיכון "דרכא נופי גולן", ושם בחר להרחיב במגמת ספורט.
מגיל צעיר אהב לטייל ברגל ברמת הגולן. לעיתים קרובות יצא עם סבו לטיולים מצויד במגדיר צמחים, ויחד התבוננו בפרחים וזיהו אותם.
בגיל שמונה-עשרה התגייס לצה"ל ושובץ בגדוד "סופה" בעוצבת "ברק" (חטיבה 188) של חיל השריון. במהלך השירות נבחר לצאת לקורס מפקדי טנק (מט"קים), ובסיומו פיקד על צוות טנק עד תום השירות.
כמפקד בסדיר ואחרי כן בשירות המילואים בלט בסקרנות, בחוכמה, בסמכותיות ובמשימתיות, לקח אחריות ונקט יוזמה גם כשלא נדרש לכך. כל משימה ביצע על הצד הטוב ביותר והפגין יכולות מקצועיות גבוהות. החיילים בפלוגה אהבו אותו, רבים ביקשו להיות בצוות שלו, וחברי הצוות ראו בו אח בוגר. "ידע לעבוד עם הראש ועם הלב בסנכרון מושלם", כדברי אימו. מפקדיו העידו עליו שהיה מפקד נערץ, שפיקד על חייליו באופן מרשים ומעורר השראה.
שביעות רצונו מהשירות הצבאי הייתה גבוהה, והוא התעניין לעומק בתחום הלחימה והצבא. כך למשל קרא ספרים על גיבורי ישראל שתרמו למדינה, דוגמת סגן-אלוף עמנואל-יהודה מורנו, ובעיניים נוצצות ציטט מתוכם קטעים.
עם שחרורו מצה"ל החל לעבוד בתפקיד בודק בחטיבת תקשוב וסייבר בחברה הביטחונית "אלביט מערכות" בנתניה. לאחר כשנה מונה לתפקיד ראש צוות בדיקות בחטיבה. אף שגויס לחברה בלי רקע טכני קודם, צמצם את הפערים הודות למוטיבציה הגבוהה שלו, לנחישותו ולכישרון שבורך בו. בעבודתו הפגין מקצועיות ופתר בעיות שהוצגו בפניו, ועל כן זכה להערכה. ברמה הבין-אישית התאפיין בנועם הליכות ובאותנטיות, ידע להעמיק בשיחות עם כל אחד ותיבל את האווירה בצחוק ובהומור.
בשנת 2020 הכיר את נטע אזרי, והשניים היו לבני זוג. עומרי היה לבן בית במשפחתה, הם אהבו לטייל יחד בארץ ובחו"ל, רקמו תוכניות משותפות לעתיד והתכוונו לשכור דירה יחד.
קשר קרוב היה לו עם הוריו ועם אחיותיו וכן עם הסבים, הסבות ויתר המשפחה המורחבת. כמושא הערצה והשראה של בני דודיו, אלה ניסו לחקות את תכונות האופי החיוביות שלו ואת ההשקעה בלימודים.
בשעות הפנאי אהב לרכוב בשטח על אופניים, לנסוע ברכב שטח ולגלוש בסקי מים. הוא התפתח גם בתחום הבישול.
בשנות העשרים לחייו החל לשמור שבת ולפקוד את בית הכנסת בשבתות, לאחר שהעמיק בטקסטים בנושא הדת.
בכל דבר שעשה חיפש משמעות, תמיד רצה ללמוד ולהתפתח, וכשנדרש למשימה, הן בצבא והן בעבודה, ביצע אותה במקצועיות וברצינות. "אין הדבר תלוי אלא בי" היה משפט שאפיין אותו – הוא האמין שאפשר להתמודד עם כל אתגר ולכבוש כל יעד אם רוצים בכך, ושאדם צריך לקחת אחריות על חייו ולקדם את עצמו בכוחותיו שלו.
לתפיסתו, כל אזרחי ישראל ראויים לחיות במדינתם בביטחון ובשלום, וגורלה של מדינת ישראל תלוי בתרומה של כל אזרח ונתון לאחריותו של כל אחד. לפיכך בכל פעם שנקרא לשירות מילואים התייצב בלי היסוס, משום שידע שצה"ל צריך להיות ערוך ומוכן לכל תרחיש.
בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.
ביום זה נקרא עומרי להתגייס למילואים. עם הגיעו לבסיס החל להכשיר את הטנק לצד שלושת אנשי הצוות שלו. אחרי שבועיים של הכנות ואימונים לאורך שעות ארוכות מדי יום, כשהחל התמרון הקרקעי ברצועת עזה בנובמבר 2023 ויחידתו נקראה לדגל, הוא ראה בכך שליחות גדולה.
מנהל העבודה שלו ב"אלביט" ביקש לשחררו משירות המילואים שלוש פעמים בתקופה זו בטענה שעבודתו חיונית למאמץ המלחמתי, שכן החברה עוסקת בפיתוח אמצעי הגנה וזיהוי לצה"ל: "התרומה שלך ללחימה במקום העבודה לא פחותה. ההפך – היא גדולה יותר", אמר לו, אך בכל פעם ויתר עומרי על השחרור וביקש שתינתן קדימות לשחרור מהמילואים של עובדים שהם אבות לילדים צעירים.
במשך ימים של לחימה מאומצת ותנאים לא קלים מבחינת אוכל ושינה הובילה פלוגתו את הגדוד עד ללב העיר עזה והייתה הראשונה להגיע לרצועת החוף. עומרי הוביל ופיקד בקור רוח, בנחישות, במסירות ובהקפדה על הפרטים, דאג לחיילים בצוותו ולחם בגבורה ובאומץ לב. בשיחות הטלפון עם משפחתו השתדל להישמע אופטימי ומחויך כדי לא להדאיג את הוריו ואת אחיותיו. הוא שב ואמר: "הכול בסדר, אני מוגן יותר מהרמטכ"ל" וכן התפעם באוזניהם ממעשי הגבורה של לוחמים ולוחמות.
שלוש היתקלויות עם מחבלים בשכונת שג'אעייה בעיר עזה היו קשות במיוחד. בהיתקלות הראשונה נקלע למצב מסוכן מאוד ולכן קיבל פקודה לנטוש את הטנק תחת אש ולתפוס מחסה. אף שנפגע ברגלו, לא נשבר וביקש לחזור ללחימה עם חבריו. כך גם בהיתקלות השנייה, שגם אחריה לא ויתר והמשיך להילחם ברוגע ובמקצועיות.
ביום שלישי, 5.12.2023, שוחח עם אימו בפעם האחרונה, מסר למשפחה חיבוקים ואמר שהוא בסדר ומתגעגע.
כעבור יומיים, בהיתקלות השלישית בשכונת שג'אעייה, נקלעה שיירת הטנקים למארב של עשרות מחבלים. עומרי לחם בטנק השני בשיירה, וטיל נגד טנקים פגע בו בעוצמה. לצידו נפל חברו לצוות רב-סמל ראשון נפתלי יונה גורדון.
רב-סמל עומרי רוט נפל בקרב ביום כ"ד בכסלו תשפ"ד (7.12.2023). בן עשרים וחמש בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בראש פינה. הותיר הורים ושתי אחיות.
לאחר נפילתו הועלה לדרגת רב-סמל ראשון.
החיוך של עומרי… ככה נזכור אותך
בתיקייה זו ריכזנו רגעים, תמונות והנצחות שנעשו לזכרו של עומרי – כל זיכרון כאן מספר עוד חלק מהאדם שהוא היה: לוחם, חבר, בן ואח עם לב גדול וחיוך שתמיד נשאר.
מלאו פרטים וניצור קשר בהקדם
הורידו ברקוד להדפסה, ניתן להדפיס על כל דבר כדי לספק גישה מהירה לעמוד.
מומלץ לסרוק את הברקוד ולוודא שהוא עובד לפני הדפסתו
תגובה אחת
עומריקי אחי האהוב
תמיד היית הגאווה הכי גדולה שלנו ולנצח תישאר הגאווה הכי גדולה של המדינה
במקום להדליק נר ראשון של חנוכה כבה לנו אור, אתה היית האור של המשפחה- אור ענק.
היה לך את הלב הכי טהור שיכול להיות, ערכים, שמחת חיים, צניעות וחכמה, הכבוד שלך לסביבה שלך ולסבים ולסבתות שלך היה ראוי להערצה. כל הקרובים אלינו ידעו כמה שאתה מיוחד וכמה שאנחנו מחוברים .
עומריקי שלי איך דבר כזה קרה לנו???
אתה לא יודע כמה סמכנו עלייך, אתה הרי הכי חכם, הכי חזק, פשוט טוב בהכל, מי חשב בכלל שדבר כזה יכול לקרות לעומריקי שלנו?!
איך תמיד דיברת בביטחון ובאמונה כל כך גדולה שהשם תמיד שומר ומגן עלינו- היית מנהיג ומפקד בנשמה שלך.
מי יעשה איתנו את הצחוקים שהיו רק שלי שלך ושל גלי?? מי ינסה עלינו תרגילים בקרב מגע? מי יכריח אותנו לעשות לו מסאז׳ים וארוחות מושקעות?
איך תמיד אמרנו שמי שמסתכל עלינו מהצד לא מבין על מה אנחנו צוחקים בכלל?
עומרי שלי כמה הכרת אותי טוב כמה ידעת לקרוא אותי כמו ספר פתוח.
לפנק אותך היה סיפוק בשבילי, חיוך ממך היה מחמם לי כל כך את הלב, הייתי עושה הכל בשביל שתהיה מאושר, הייתי עושה כל מה שאני יכולה בשביל לשמח אותך.
אני מקווה שהייתי האחות הכי טובה שיכולתי להיות בשבילך, זכינו בך רק ל25 שנה אבל זה היה פשוט אושר ואהבה טהורים וגם על זה אני אומרת תודה. פשוט תודה עלייך על כל מה שהספקת ללמד אותי, היית הדמות להערצה שלי
אני מבטיחה לך להישאר חזקה, כמו שמתאים לך להגיד לי, מיי מיי את פייטרית אני צריך שתחזקי את אמא אבא וגולי
איך היינו מציקים לגל ביחד אה עומריקי? היינו משגעים אותה עד שהיה יוצא לה וריד במצח ונקרעים מצחוק.
אני יכולה להבטיח לך שאדאג שהאמונה הגדולה שלך תשאר חזקה אצלנו ושהערכים שלך תמיד ילוו אותנו ואת כל הסובבים שלנו!
מי היה מאמין שזה ידפוק לנו בדלת איך במשפחה שלנו? היינו כל כך שלמים ומאושרים ביחד. איך תמיד אמרנו איזה הורים יש לנו שהם הזכייה שלנו וכמה מזל יש לנו בחיים האלה!
אנחנו מרגישות כאב שלא הרגשנו בחיים שלנו,
אנחנו גאות בך, פשוט כל כך גאות בך!
עומריקי תבטיח לנו שתשמור על אמא ואבא, על סבא אליעזר על סבא סמי וסבתא עמליה.
בטוחות שתיתן לנו את הכוחות להתמודד עם הבשורה הכל כך אכזרית הזאת.
אוהבת אותך עד עמקי נשמתי ולעולם נדאג שכולם ידעו מי היית אח שלנו היקר והגיבור ומעכשיו לא רק שלנו- של כל מדינת ישראל!