עמוד הנצחה לזכרו של

ניצן גולדנברג

לניצן היה חשוב מאוד לשמור על הטבע. בכל הזדמנות שהייתה לו הוא היה לוקח סאפ ומנקה את הים משקיות ופלסטיקים כדי לשמור על הים נקי ועל החיות מוגנות. אני זוכרת שהוא סיפר בעצב רב שבמהלך הטיול שלו בשביל ישראל הוא ניסה להציל נחש קטן פצוע, אך הנחש מת וניצן נעצב כי לא הצליח להציל אותו. במהלך השבעה הרבה חברים של ניצן סיפרו עליו ועל מעשי החסד הנפלאים שהוא עשה, דברים שהוא מעולם לא סיפר, מעצם היותו אדם צנוע ועניו.
איתמר עיניZeav Ottצוף גולדנברגגיא אבנר

לחצו על הנר על מנת להדליקו

אודות

תאריך לידה – 29/05/1995

נפטר בתאריך – 07/10/2023

מגורים – אילת, נתניה, פתח תקווה

משפחה

הורים – יסכה תשבי, ירון גולדנברג

אחים – הדר גולדנברג, צוף גולדנברג

"כל פרח מתחיל בניצן קטן"

סיפור חיי

ניצן נולד באילת בכ״ט באייר תשנ״ה, בן ליסכה וירון.
אח לצוף האחות הקטנה ולהדר האח הבכור.

עוד כשניצן היה ילד הוא היה קסם מיוחד,
תמיד הפיץ אור ואהבה וידע לקרוא את נפש האדם. הוא זיהה בקלות את מי שמתמודד עם סבל וקושי, עמד לצדם וחיזק אותם.

ניצן היה אנרגטי ופעיל מאוד,
הוא היה במקביל בחוג ג׳ודו, בקפוארה ובצופים,
שם התחיל כחניך ובהמשך גם הפך למדריך.
ניצן דגל בערכים של כבוד ואהבה לכל אדם באשר הוא אדם, האמין שהחזק צריך להגן על החלש ללא הבדל דת גזע ומין, ובכל הזדמנות שהייתה לו פעל על פי ערכים אלו.

כשניצן הגיע לגיל 15 עבר עם אחותו ואימו לנתניה.
הוא התחיל את לימודיו בהדסה נעורים, שם התאהב במקצוע מכונאות רכב ואפילו נבחר לצאת במשלחת מצומצמת ומובחרת מכל הארץ לגרמניה להשתלמות מייסטר בדיאגנוסטיקה.
ניצן כל כך אהב והתחבר לתחום הרכב שהוא בחר בלימודי עתודה והמשיך יג יד בהדסה נעורים,
וסיים כהנדסאי רכב מצטיין.

ניצן חלם להיות ביחידה מובחרת וכך היה,
בסיום לימודיו הוא נבחר לשרת בחטיבת הקומנדו ביחידת דובדבן, שם שירת בסדיר ובמילואים כלוחם טכני.
מפקדו רון סיפר שכמעט כל לילה ניצן יצא ברכבי החילוץ עם הצוותים שפעלו ביהודה ושומרון.
עוד סיפר כי בשבעה באוקטובר ניצן קיבל צו 8, ושהוא היה הראשון שרצה שילחם לצידו.
הוא שלח לו הודעה ולא הבין למה ניצן לא חוזר אליו, רק אחר כך התבשר שניצן כבר איננו.

מאז ומתמיד ניצן היה ציוני ואהב את הארץ והטבע.
לאחר שחרורו מצה״ל, ולאחר שעבד 5 שנים במוסכי רכב בהם הרגיש שהוא לא מאתגר את עצמו מספיק, החליט לעשות לבדו את שביל ישראל במקטע הצפוני. הוא הכין את משפחתו מראש וביקש שיתנו לו לעשות את המסע הזה בשקט שהוא צריך. במשך כמה שבועות, ניצן היה במסע התבודדות והתבוננות עצמית שעזרה לו להעמיק, לחשוב, לחקור ולהבין את עצמו ואת הייעוד שלו בחיים.
כשניצן חזר מהשביל הוא חזר אחר,
רגוע יותר, מופנם יותר, מפוקס יותר על המטרה שלו בחיים.

זמן קצר לאחר מכן הוא מצא את עבודת חלומותיו- טכנאי רכב בטסלה ישראל.
ניצן היה עובד בולט ומצטיין, תמיד דיבר על העבודה בהתלהבות ותמיד עזר לעובדים החדשים להתאקלם וללמוד את העבודה בצורה הטובה והיעילה ביותר.
תוך שנה ניצן קיבל קידום מהעבודה ונשלח להשתלמות מתח גבוה במדריד.
ניצן חזר לארץ והמשיך את עבודתו בטסלה.
באותו סוף שבוע ביום שבת התקיימה מסיבת הנובה, לה חיכה זמן רב אך ממנה לא חזר.

כתיבת תגובה

שיתוף:

התחברות משתמשים

או