אביב נולד באפריל 1981 במושב חרות.

בגיל חמש קיבל את הטרקטור הראשון שלו וכבר אז גילה כישורי נהיגה כשעשה רברס עם עגלה.

בגיל צעיר מאוד הוא נהג, על הברכיים של אבא שלי בטרקטור החקלאי, וברגע שהוא היה מספיק גבוה והרגליים הגיעו לדוושות אז גם ללא אבא שלי, כמו שאתם מתארים לכם, הרבה לפני שהיה מותר. כשהוא הוציא רישיון לטרקטור זה כבר היה הרכב הצמוד שלו, והוא נסע אתו קילומטרים שהטרקטור לא עשה בכל שנותיו בחקלאות.

לאביב הייתה אהבה גדולה וכישרון לכל דבר שיש לו גלגלים, הייתה תקופה שהיה לו טרקטורון, הוא רכב על אופנוע שטח, ועשה גם רישיון למשאית.

עד הצבא הוא עבד הרבה מאוד במשק, החל מאיסוף ביצים, קטיף הדרים ופרחים וגידול אננס.

בשנת 1999 התגייס למגלן. במסגרת ההכשרה, כאשר כל אחד מהלוחמים מתמקצע בתחום מסיים כמו רפואה, קשר, צלפים, אביב יצא לסדרת ניוד סידרה בה מתמחים בנהיגה מבצעית, הוא כמובן סיים את הסידרה בהצטיינות וחזר להשלים את מסלול ההכשרה של כלוחם במגלן. לאחר סיום המסלול ושירות כלוחם, אביב אותר ליחידת ניוד לסדרה ארוכה שכוללת גם נהיגה מבצעית אבל גם היכרות מעמיקה עם הכלים המאפשרת חילוץ וטיפול ברכבים גם בשטח. בסיום הסדרה אביב הפך להיות מדריך בהכשרה וחתם קבע ביחידה לשנה נוספת. לאביב יש חלק משמעותי באיתור דור ההמשך של הלוחמים ביחידת הניוד ובתכנון סדרות ההכשרה.

אביב אהב את החיים ודאג למלא אותם בהרפתקאות. אהב מאוד את הארץ והבילוי האולטימטיבי שלו כלל אוהל, מדורה ומדבר.

אחרי הצבא הוא נסע לרומנייה יחד עם חבר והקים שם עסק למכירה של אופנועים, שם הוא הכיר את אשתו. לאביב רצה מאוד שהם יגורו בארץ והם החלו בתהליך גיור. אביב היה שותף מלא בתהליך, היה לו חשוב ההיכרות עם המסורת והחיבור לארץ ולקהילה.

אביב הקים את ביתו במושב הוא שילב עבודה, מילואים וחקלאות כאשר הענף המרכזי הוא גידול אננס. ובין כל אלה הקים משפחה והשקיע בה את כל כולו.

החל מאוקטובר 2023 אביב היה במילואים לפרקי זמן ממושכים, תחילה בכוננות בצפון ואחר כך בעזה. בין הפעילויות הכי משמעותיות שהוא השתתף במהלך המלחמה היה במבצע יד הזהב, החילוץ של החטופים, לואיס הר ופרננדו מרמן אביב היה הנהג המוביל שהכניס את כח החילוץ והוציא אותם עד לחבירה למסוק.

במשך שנים, יחידת הניוד המטכ"לית הייתה יחדיה סודית. אבל לאחר מבצע החילוץ היה חשוב מאוד למפקד היחידה שגם הלוחמים שלו יקבלו את הקרדיט והוא קיבל אישור לפרסם את היחידה. ואכן פורסמו מספר כתבות ביניהן כתבה במהדורה המרכזית של ערוץ 12, אביב הרגיש מאוד לא נוח להשתתף בכתבה, הוא מאוד לא אהב את הפרסום אבל כן היה לו חשוב שיכירו את היחידה כדי שיגיעו אליה אנשים טובים וגם היה לו חשוב שהמשפחה והילדים ידעו מה עושה ויהיו גאים בו. תפקידה העקרי של היחידה הוא הכנסה והוצאה של כוחות מיוחדים, לרוב בצורה מוסווית ושקטה ואנחנו רק יכולים לדמיין לאן. תפקיד נוסף וחשוב הוא פינוי פצועים, מכיוון שחלק מהכלים שלהם הם מאוד מהירים ובעלי עבירות גבוהה, יש להם יכולת להגיע למקומות שבהם לא ניתן לבצע פינוי מוסק, הם מגיעים לאזור האירוע מחלצים את הפצועים לאחור עד לנקודה שמסוק יכול לנחות. היום הם מורכבים מצוותים של נהגים מבצעיים, צוותי אבטחה וכן צוותי רפואה שמטפלים בפצועים מרגע הגעת הכלים לארוע. כחלק מלקחי מבצע חומת מגן, ביחד עם היחידה קוצרו זמני הפינוי משמעותית וחיים רבים של לוחמים ניצלו בשל כך.

אביב היה שותף גם בתכנון ובביצוע מבצע ארנון, בחלק של הכנסת הכוחות בצורה שקטה והוצאתם במהירות תחת אש מסיבית שנפתחה על הכוחות לאחר התקלות הכוח.

בתחילת אוקטובר 2024 כאשר המלחמה בצפון הגיעה לעצימות גבוהה, היחידה שוב עלתה צפונה כיוון שהיה צורך להכניס בבת אחת, כוחות רבים לתוך לבנון.

המשימה הייתה להכניס באותו יום כ-800 לוחמים בנקודה שבין צוק מנרה ורמות נפתלי. הכוחות הלוחמים התכנסו באזור קריית שמונה ויחידת הניוד הייתה אמורה להסיע אותם בציר נסתר ובטוח עד לנקודה שבה הם חוצים את הגבול ללבנון. למרות שלכאורה זו הייתה אחת המשימות הפחות מסוכנות שהיחידה עשתה כיוון שכולה בשטחנו, הם ביצעו תיכנון מאוד מדוקדק באיזה צירים לנסוע כדי שהכוח לא יתגלה ולא יהיה חשוף לאיומים. הכנסת הכוחות תוכננה להתבצע בשלושה סבבים, ב-6 לאוקטובר לפני הצהריים בוצע הסבב הראשון, הכוחות פרקו בנקודה והרכבים נסעו חזרה לאיסוף הסבב השני. אחר הצהריים המוקדמים בוצע הסבב השני ובסביבות שלוש וחצי הכח פרק והמשאיות שוב החלו בנסיעה חזרה על מנת לבצע את הסבב השלישי. בעת הירידה הם קיבלו הודעה שבציר למטה יש חסימה של כוחות והם צריכים להמתין עד שהציר יתפנה, בהתאם לנוהל, הם המשיכו עוד קצת עד לנקודה בה הם היו מוסתרים לגמרי מכיוון לבנון, עצרו במרחקי בטיחות אחד מהשני ובהתאם לנוהל הצוותים יוצאים מהכלים ומתרחקים מהם מעט כדי להיות פחות פגיעים.

במשאית שאביב נהג, מלבד אביב היו עוד שלושה, חובש עמיקם ושני לוחמים, נעם ואיתי אזולאי המהווים צוות אבטחה.

הנקודה שבה הם עצרו נמצאת צפונית לרמות נפתלי, כאשר בצד מערב לבנון, בצפון מנרה ובמזרח פתוח כל עמק החולה עם נוף לכל עמק החולה ורמת הגולן. אביב ועוד שלושת הלוחמים שאיתו מחליטים לעבור לצד המזרחי של הכביש מעבר למעקה הבטיחות. אביב ואיתי מתיישבים על המעקה לכיוון הנוף, אביקם החובש יורד מעט בגובה ונעם מחליט ללכת להביא פילטר לסיגריות מהצוות של המשאית השלישית. בשלב הזה נשמעת שריקה חזקה ומהמדרון למטה נשמע פיצוץ עם הבזק אור. הצוותים של המשאיות האחרות היו מוסתרים ע"י המשאיות ולכן לא ראו את המתרחש, נועם הסתובב על עקבותיו ורץ לראות מה קרה. איתי אזולאי שישב ליד אביב נהרג במקום, אביקם שהיה במפלס נמוך מהם נפגע בבטן ואביב נפגע בראש פציעה אנושה, תוך שניות כל הצוותים הרפואיים שהיו באזור חברו אליהם ותוך מספר דקות העמיסו אותם על המשאיות ופינו אותם למקום שבו מסוק יוכל לחבור אליהם.

אביב הגיע לרמב"ם מורדם ומונשם והועבר מיד לחדר ניתוח. למרות שמיטב הרופאים טיפלו בו ונלחמו על חייו, הפציעה הייתה אנושה ולמחרת בבוקר, ב-7 לאוקטובר 24 הוא נפטר.