מיכאל בן משה,בן 26 , נשוי לאביה ואבא ללביא. במקור מאשקלון בשנתיים האחרונות לחייו התגורר בשדרות.

מיכאל למד בישיבת צביה באשקלון, למד אומנות לחימה MMA והתנדב בכבאות והצלה.
לאחר מכן למד במכינת עצמונה והתנדב בעמותת ״כנפי רוח״.
התגייס לגולני גדוד 12, שירת כמ״כ טירונים וסמל צלפים וקיבל תעודת הצטיינות פלוגתית.
לאחר סיום שירותו הגיש מועמדות לשב״כ ולימ״מ.

מיכאל כל חייו חלם לשרת בכוחות הביטחון וציין שאם לא יתקבל הוא ״חוטא לייעוד שלו״.

לאחר שנה של מיונים התקבל לשב״כ ושירת כלוחם.

לאחר נישואיו מיכאל ואביה החליטו לעברת את שם משפחתם ממושיאשוילי לבן משה.

מיכאל איש צנוע וענו, בעל עוז וגבורה, ״פוי ולשונו שווים״ תמיד היה הראשון להתנדב ולהגיש עזרה. התייחס לכל אדם בכבוד ודרך ארץ.

אדם ירא שמיים מקיים תורה ומצוות, אוהב מאוד את העם והארץ.
בעל ואבא מיוחד כל כך אוהב ורגיש.
בבוקר שמחת תורה הבין את המצב במדינה מוקדם בבוקר, רתם את חבריו ויצא ביוזמתו להתחמש בזיקים ולצאת להילחם בשדרות.

בדרך נתקל בחוליית של 10 מחבלים שחדרה מהים.
היה בנקודה שיכל להסתובב ולברוח, חתר למגע ונלחם בגבורה. הצליח לפרק את החולייה ולמנוע ממנה לחדור לקיבוץ זיקים ולהמשך הטבח באשקלון.
הציל רבים ונפל מות גיבורים.