עמוד הנצחה לזכרו של
לחצו על הנר על מנת להדליקו
תאריך לידה – 27/11/1943
נפטר בתאריך – 25/06/2024
מגורים – פרנקפורט, גרמניה
הורים – רחל ואליעזר שירזי
בת זוג – מרים שירזי
ילדים – טל שירזי, אליעזר שירזי
לאבא שלנו, משה, היה חוש הומור מיוחד. הוא ידע לספר בדיחות בכל אירוע ובכל מפגש ותמיד הצחיק את כל המשפחה. הוא היה האבא והדוד הכי אהוב בעולם.
אבינו היה איש מיוחד עבורנו. אבינו היה גם החבר שלנו, טל ואליעזר. הוא לא ניסה לחנך, לא דרש משמעת ולא הטיל עונשים. הוא פשוט צחק וסיפר בדיחות לכל מי שהיה מוכן לשמוע. אבא שהעניק לנו ילדות מאושרת.
יצאנו איתו לטיולים קצרים בבריכות ואגמים בסביבת הבית ולטיולים ארוכים באירופה וברחבי העולם, כמו למשל הטיול שעשינו בשנת 1992: נסענו ברכב מגרמניה לשוויץ, ואז לאיטליה, ומשם שטנו באוניה ליוגוסלביה ומשם לפטראס ולפיראוס. באוניה אחרת שטנו לכרתים, לרודוס ולקפריסין ומשם לחיפה, ואת כל זה עשינו בחמישה ימים בלבד.
בבית היה מכין את ארוחות הערב הכי טעימות בעולם, עם הסלטים הכי טובים בעולם. אחרי כל ארוחה היינו מקיימים אליפות שש-בש והמפסיד היה צריך לשטוף את הכלים של כולם. כשהילד הקטן הפסיד כמעט תמיד… שיחקנו עם אבא באולינג, יצאנו איתו לדיג, והתעסקנו הכי הרבה ב"שיפוצים". זה היה העניין המשפחתי. היו לאבא ידי זהב. הוא היה ממש הנדי-מן אמיתי, מוכשר ומקצועי ביותר.
הוא היה מסביר, מדגים ונותן להתנסות בכל מיני עבודות תיקון. למשל, כשהיה מתקן מכוניות, היה מלמד אותנו כל דבר בסבלנות רבה. הוא לא אמר: "בוא תעשה", אלא מתייחס אלינו, כל אחד מבניו, כמו אל מכונאי אמיתי.
יש רק אבא אחד כזה.
כסף רב לא היה לנו, אבל היו לנו חיים.
* * *
קצת היסטוריה משפחתית:
אמי, מרים, נולדה בשנת 1951 להוריה נלי וזיגי שוסטר.
אבי, משה שירזי ז"ל, נולד ב-27 בנובמבר 1943 ברחוב שבזי 8 בירושלים. הוא הבן השלישי מבין שבעת ילדיהם של אליעזר ורחל. סבי וסבתי עברו להתגורר בתל אביב, ברחוב הירקון ומשם עברו לקריית שלום. משפחת שירזי הצעירה התרחבה עם הולדתם של לבנה, אברהם, משה (אבי), מטי, אמנון, דודו וציון. לפרנסת המשפחה ניהל סבי מוסך לווספות ברחוב לבנדה בתל אביב.
הורינו התחתנו בינואר 1970. הם רכשו את ביתם המשותף ברחוב אסיף בשכונת קריית שלום, תל אביב. בסוף אותה שנה נולד הבכור, אליעזר, על שמו של סבא. טל נולד חמש שנים אחריו, בדצמבר 1975. אליעזר מתגורר כיום בגרמניה, נשוי ואב לשתי בנות, וטל גר בראשון לציון, נשוי ואב לשלוש בנות. הקשר בין האחים חזק ואמיץ.
* * *
כבר בצעירותו, הכישרון הטכני של משה שירזי היה בולט במיוחד. בגיל 14 יצא ללמוד בפנימייה הצבאית של חיל האוויר ובה צמח להיות מכונאי מוכשר. כשהתגייס לצבא הפך למכונאי משובח, הן בשירות הסדיר והן בשירות הקבע שנמשך אחריו.
לימים, לאחר שהשתחרר, עבד כמכונאי בחברת "פורד" והיה לשותף במוסך לתיקון הקטנועים של אבא שלו, אליעזר. את יכולותיו הוא תרם לביטחון מדינת ישראל במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום כיפור. היו אלה ימים לא קלים. בעקבות אירוע לחימה קשה אבא סבל מהלם קרב, תופעה שלא הייתה מוכרת אז בעולם הרפואה. הוא איבד את שיניו, את ציפורניו ואת קולו, ולא דיבר במשך חודשים ארוכים.
בשנת 1976 הוא חזר לכושר מלא ונקרא להצטרף לצוות הקרקע בבסיס חיל האויר, שדאג לתקינותם של המטוסים שהשתתפו במבצע אנטבה הידוע. המטוסים חזרו עם עשרות חטופים משוחררים ותהילה גדולה.
בשנת 1977, כשהחיים זרמו על מי מנוחות, השתנו חיינו. הוריי נעתרו להזמנתו של אביה של אימי, סבא זיגי, להתגורר עימו בגרמניה והבטיח להם חיים נוחים וטובים עימו. משה השאיר לסבא אליעזר את חלקו במוסך, והדירה בקריית שלום הושכרה לאנשים זרים. תוך שבועות ספורים נחתה משפחת שירזי לחיים חדשים בגרמניה.
ההבטחה הגדולה הפכה למשבר עמוק. רצה הגורל, ולא היה לאן לחזור, ללא פרנסה וללא בית בישראל (שהושכר זה מכבר), ובלית ברירה התקבלה ההחלטה להמשיך את השהות בגרמניה.
משה לא העלה בדעתו להתייאש ולהרים ידיים. אבינו היה איש חרוץ ומוכשר, ועסק בעבודות מזדמנות רבות כדי להתפרנס. הוא עבד במפעל איטלקי לבדים, וכעצמאי בתיקון מכונות, הפעיל "דיינר", מסעדת המבורגרים, וגם שכר מוסכי רכבים ותיקן בסופי שבוע את המכוניות של אנשי הקהילה היהודית בעיר. בין לבין התקין פרקטים בחצרות של אנשים והדביק טפטים אצל לקוחות אחרים. הנדי-מן מושלם. מודל של חריצות ועבודה קשה. בהמשך עבד במחלקת הביטחון של אל על, ובשנים האחרונות לחייו עבד במסירות גדולה במחלקת הביטחון של חברת בת של לופטהנזה.
כפי שכבר סופר, משה היה איש מצחיק ובעל מוסר עבודה גבוה במיוחד, אבל הכי הכי – היה איש משכיל ואוהב אדם. אבא למד כל הזמן, התעדכן, התקדם, קרא ספרים ללא הפסק, בעיקר ביוגרפיות וספרי היסטוריה. בגיל מאוחר הצליח ללמוד את השפה הגרמנית וכבר ידע שלוש שפות: עברית, ערבית "מאסרית" (מצרית) וגרמנית.
אבא ואמא פתחו את ביתם בפני כולם, ערכו ארוחות חג להם הזמינו אנשים רבים, ובסופי שבוע ערכו טקסי קבלת שבת והבית היה מתמלא באורחים, קרובים ורחוקים ואפילו אנשי זרים לחלוטין, כי אבא נרתם תמיד לעזרת כולם. אבינו היה יכול לפגוש מישהו שנמצא בצרה ופשוט לאסוף אותו לביתנו ולסייע לו ככל הניתן. היינו גאים בו תמיד.
עם השנים הפך אבא לסבא מדהים. כל מה שעשה איתנו בילדות – עשה עם הנכדות. כסבא לקח אותם לים, צפה איתם בסרטים ונרדם איתם באותה מיטה.
מבחינתנו, אין עוד אבא כזה. הוא היה אבא של נתינה גדולה.
לצערנו הרב, בשנים האחרונות הדרדרה בריאותו. מחלת הפרקינסון התפתחה בגופו והוא שקע אט אט בדמנציה נוראית. מחודש לחודש מצבו הורע.
אנו מתנחמים בעובדה שהוא זכה לטיפול ביתי מסור בימים בהם נע בין הכרה לשכחה, בין תקווה לחידלון.
משה נפטר ב-25 ביוני 2024.
בכל יום אנו נזכרים בו, והוא חסר לנו כל הזמן.
יהי זכרו ברוך.
מלאו פרטים וניצור קשר בהקדם
תגובה אחת
– אבא הוא מישהו להסתכל עליו ולהתגאות,
-אבא הוא מישהו לעקוב אחרי המעשים שלו,
– אבא הוא מישהו להעריך, ומישהו להתגאות, מישהו להחזיק איתך ומישהו לבכות איתו,
– אבא הוא מישהו ללמוד ממנו, מישהו להקשיב לו, מישהו לדבר איתו, מישהו להרשים, לפעמים מישהו להתווכח, ומישהו יותר מהכל, לחלק את כל מה שיש לחיים הנפלאים האלה להציע
אני כל כך אסיר תודה ושמח שאני יכול לעמוד כאן היום ולומר לכם שהיה לי את כל זה ועוד, התברכתי שהוא אבא שלי.
לדוגמא אבא זה כל מה שאני יודע
לימדת אותי.
-אבא זה לעזור לאנשים
-אבא מגיל קטן לימד אותי לתקן את המכוניות מגיל שש
-אבא לימד אותי לצחוק כי החיים מצחיקים
אם אבא אסיתי עבודות חשמל בבית ואינסטלציה לימד אותי פשות הכול
אבא אהוב כמה אני אתגעגע להגיד את המילה הזאתי אבא
הכל מה שאני יודע זה בזכותך
אבא מי ידריך אותי עכשיו אבא
להגיד שאהבתי את אבא שלי, יהיה בלשון המעטה – ולהגיד שאני מתגעגע אליו, זה לשון המעטה אפילו עוד יותר!
אני לא יכול להתחיל לדמיין שאין לי אבא לענות לטלפון או לבוא בהתרעה של רגע כדי לסייע, בגישה המדהימה שלו, בכל פרויקט קטן או גדול שבו אני זקוק לעזרה או עצה , או כדי להיות עם המשפחה .
אבא תמיד היה שם בשביל כולם, הנכדות שלו, בני משפחה, שכנים, חברים ואפילו מכרים
אני זוכר שהוא פעם אחת אפילו הביא בן אדם צעיר זר הביתה מהעבודה שפספס את הטיסה שלו ולא היה לו איפה להיות אז הוא הביא אותו הביתה לישון אצלנו רק בשביל לעזור לו
אבא היה תמיד שם עבור אמא המלכה של הבית שהחזיקה איתו ביחד את כל הבית
הם היו זוג מדהים במשך 55 שנה והם חלקו את כל מה שהחיים יכולים להציע להם.
אבא היה עובד קשה, והיה הסיבה להצלחתי בחיים. הוא לימד אותי המון, אבל אני חושב שהדבר הכי חשוב שהוא נתן לי זה היכולת לדעת שתמיד יהיה לי מישהו שיהיה פה בשבילי, לדעת שהכל אפשרי ולעולם לא לפחד לתת לאחרים .
פשות להיות MENSCH
אבא ידע הכל
זה פשוט
הוא תמיד היה מתכוון והוא אומר במילים אחרות
לכל בעיה יש פתרון ואם אין פתרון זה לא בעיה. אבא היה הכי טוב במקצוע של להיות אבא! אני כל כך בר מזל שהוא העביר לי כל כך הרבה מהידע ומהמיומנויות שלו .
אף אחד לא יכול להיות מושלם, אבל אבא שלי, היה הכי קרוב ללהיות מושלם מכל בן אדם שראיתי בעולם.
אהבתו של אבא הייתה ללא תנאי וזה משהו שהוריש לי, וחלק גדול מהאופי שלי, ואקח איתי לנצח, כל מי שהכיר אותו יזכור אותו בתור איש עם לב ענק
והכי מצחיק בעולם לכל סיטואציה הייתה לו בדיחה.
אני נדהם מכוחה של אמא שלי
בארבע שנים האחרונים ומהיכולת שלה להתמקד בחיים המדהימים שהיא חלקה עם אבא שלי ולא להתעכב על מה שהיא איבדה.
אבא אני לא רק מבטיח לך אני גם יקיים שתמיד יהיה לי כוח ולהיות שם בשביל אמא וכל פעם שהיא צריכה אותי.
אבא אני מבטיח לך להמשיך להיות כמוך אבא אני מבקש סליחה ומחילה אבא אני תמיד אוהב אותך אבא
אה עוד משהוא שתדעו מתים פעם אחת בחיים
וחיים כל יום
תתחילו לחיות את החיים