עמוד הנצחה לזכרו של

עדן פרוביזור

סר"ן עדן פרוביזור היה מפקד הטנק אשר הוביל את גדוד 52 ואת חטיבה 401 במהלך הפריצה בתמרון הקרקעי ברצועת עזה. הטנק של עדן הוביל את הגדוד באומץ ובגבורה במשך 23 ימים עד שנפגע מפגיעת נ"ט ישירה במהלך הסתערות לכיבוש גאבלייה.

Amir PolyakRonit Reinsteinהדס היקריSagit EshelOri Ben shloushכרמל זקסעמית מזרחידוד גרידישעדי סמדרליבת חימיmore

לחצו על הנר על מנת להדליקו

אודות

תאריך לידה – 01/09/2002

נפל בתאריך – 18/11/2023

מגורים – אלפי מנשה, ישראל

משפחה

הורים – אוסי, גיא פרוביזור

אחים – אורין, שירן, עידן פרוביזור

נגן וידאו

הסיפור של עדן

סרן עדן פרוביזור הי"ד
סרן עדן פרוביזור נולד ב 1/9/2002, בן להוריו אוסי וגיא פרוביזור, אח לאורין, שירן ועידן פרוביזור.

נפל בתאריך ה-18/11/23 בקרב בג'אבלייה כאשר הוא הטנק המוביל של גדוד 52 שריון.
סרן עדן פרוביזור נולד בכפר סבא, התחנך וגדל ביישוב הקהילתי אלפי מנשה.
עדן היה ספורטאי מעולה ועסק באומנויות לחימה והיה תלמיד מצטיין בתיכון מוסינזון בהוד השרון.

סרן עדן פרוביזור התגייס בתאריך ה-29/11/20 לחייל השריון שם עבר את כל ההכשרות עד להסמכתו כקצין שריון.

במלחמת "חרבות ברזל" עדן נבחר לקצין אשר הוביל את גדוד 52,הוא היה הטנק המוביל באומץ רב במשך 23 ימים עד נפילתו.
ע"פ עדויות מפקדו וחבריו לפלוגה עדן פעל באומץ רב גדול- חתר למגע בכל אפשרות בין אם בהתקפה כאשר הסתער עם הטנק וחיסל מ"פ מחנה פליטים שאטי ובין ההגנה תוך סיכון חייו בפעולות חילוץ טנק של חבר.

ב18/11/23 הוביל עדן את הגדוד בפריצה לג'אבליה, שם נפגע מטיל נט ונפל.
עדן חלם להמשיך בקרירה צבאית ולהמשיך לפעול למען הגנת המולדת.

עדן הובא לקבורה בבית העלמין באלפי מנשה.
טוהר אהבתך וצניעותך יאירו את דרכנו לעד
חסרונו מורגש ויורגש לכל מי שהכיר אותו.

הצוואה של עדן

אבא. אני מבקש לדבר איתך ברצינות ומבקש שתקשיב לי בלי לכעוס עליי.

אבא אנחנו כאן בתופת והמצב על הפנים. אני לא יכול להגיד לך מה יהיה אבל יש סיכוי שאני לא חוזר הביתה אלא נשאר כאן. אני מבקש שתקשיב לי אני רוצה שתמשיכו לחיות כאילו אני איתכם.

אל תיפלו ואל תחיו בעצב מבקש שתמשיכו להנות מהחיים לצאת למסעדות ולטוס לחול וכל הדברים שאהבנו לעשות. אבא אני רציני אסור שתעשו משהו אחר אני שתדע שאני גאה במה שאני עושה וגם אם יקרה לי משהו אז יקרה והכל בסדר אני במשימה של החיים שלי, שומר על ארץ ישראל.

כשהכל יסתיים וחברים שלי יספרו לך מה אני עשיתי כאן אתה תהיה גאה בי מאוד. נתת לי הכל בחיים ואני מבקש שבאמת תקשיב לי.

היו לי חיים טובים חיים מלאים ומלא אושר וטוב מקווה שאלוהים יהיה איתי אבל גם אם לא תדעו שאהבתי אותכם והיו לי חיים מעולים. אבא אתה חייב להבטיח לי את זה כי רק ככה אני יכול להמשיך.

נגן וידאו

עדן אחי היקר!

עדן אחי היקר! זה שלפני השביעי באוקטובר בכלל לא הכרתי ואחרי השביעי הפך לי לאח, לא סתם אח אלא אחד שבלי קסדה זיפים ומדים כנראה לא הייתי מזהה אותו..אח כזה שהשם שלו היה ״3״, אחח שהוא קצין ערכי ותותח! ראשון להסתער ואחרון לעזוב.

עדן אחי היקר, הייתה לי הזכות להילחם ולשרת לצידך יחד בחו״ד החנית עם פרוץ המלחמה והכניסה הקרקעית..זר לא יבין זאת! בנאדם ש-10 דקות קודם לא ידעת מי הוא ומה רמת המקצועיות וכרגע אתה סומך עליו בעיניים עצומות שיחפה וישמור על חיילי הפלוגה שלך ועליך…

אבל עדן כמו שלימים הכרנו אותו או יותר נכון את ״3״ לא השאיר לנו יותר מדיי זמן עם התחושות המציקות בבטן שאולי אנחנו לא מספיק בטוחים.. חוצים את הגדר וכבר משגר כמה פגזים הדיווחים והזיהויים! הכל רץ הכל חלק באורגניות כאילו עדן והפלוגה נלחמים כבר שנים.

הפכנו בין רגע למשפחה..דאגתם לכולם כאילו ילדיך ואחיך! כל מי שנשאל יענה על כך ״אם לקרב צמוד ל-3״.

זכיתי להכיר אותך לתקופה קצרה שהרגישה כל כך ארוכה..קרבות עזים וקשים לצד קצין נועז שכמוך! בכל מקום היית הראשון להוביל ולעשות..

את המוטל עליך עשית בהצטיינות ובתעוזה ואף הרבה מעבר. כש-״3״ עולה בקשר מתחיל בלבול..זה המ״פ או המג״ד?? הובלת כוחות רבים, הובלת חטיבה! בכל מקום ששמעו את השם שלך ידעו שאפשר להיות בראש שקט..עוד קרב ועוד קרב..

יצאנו לסבב רענון וכשחזרנו לרצועה מספר ימים לאחר מכן נפגשנו שוב..נערכים לקרב בג׳בליה, 18/11 למניינם עולים לבדיקת קשר והנה שוב נשמע כולו של ״התותח״ מגדוד 52..כמה מילים קצרות בהיערכות ושיח שמסתיים ״סגירת מעגל! לא נפגשנו הרבה זמן״..יוצאים לקרב מול החלאות..צומת ״קבלת החלטות״ חטיבה, קצת התמהמהות, בנתיים הפלוגה מרימה לכם כמה מחפורות..אתה מבקש להישאר ולחפות..״לשמור לנו על התחת״ כהרגלך על שנערכים לקיפול..אנחנו נכנסים אל הצומת ואני אומר לך כנס למחפורת אך כהרגלך; ״אחי אין לי זווית לחפות עליכם כמו שצריך״…אני מעביר דיווח בקשר ומעדכן שמשפרים לאחור….

מתח של נ״טים והרבה בלאגן..פגיעה בכבד 3 פגיעה בדובים…עוברים לחילוץ דממה בקשר..מסיימים את החילוץ והדממה ממשיכה עד היום! איבדתי את אחי היקר לי מכל! זה שהיה מוכן לעשות הכל כדי להגן על חיילי ועליי..זה שידע שאולי יאבד את חיי ובחר להישאר במקום!

הכל מהיר ומנסים לחלץ ולטפל בהכל..עסוקים בתכלס אבל הראש מתחיל לקלוט, רבע שעה לאחור המילים ״סגירת מעגל! לא נפגשנו הרבה זמן״ מקבלות משמעות..

רציתי לסגור מעגל בשיירת דגלים על כל הכלים ותמונה של עזה מפוררת! רציתי סגירת מעגל אחרת אבל אלוקים בחר אחרת!

אם רק היית כאן עדן לפחות לכמה שניות הייתי אומר שוב תודה ענקית על הכל! תודה שבזכותך חיילים רבים לא נהרגו תודה על התרומה הכי גדולה שהמדינה יכלה לקבל ממך! תודה על מי שאתה ועודך!

בחודש שעבר זכיתי להיפגש עם אביך אחרי תקופה ארוכה של מחשבות..כאב..יום זיכרון שחולף ואנחנו ברצועה אז אפילו לקברך לא הגעתי! אבל אם זו לצערי הסגירת מעגל היא שאת המשפחה של אחי לפחות הכרתי…וכשפגשתי את אביך כבר הבנתי…😢

עדן אחי היקר, אני אוהב אותך אהבת אמת! משהו שרק לוחמים מבינים..תודה שהקרבת את חייך עבורי, עבור חיילי ועבור המון אחרים! כל מי שמכיר אותך גאה בך!!

לא הייתי מחליף אף רגע איתך..תשמור על משפחתך ועלינו גם מלמעלה! ותהיה גאה בהם…בתוך פחות משנה יש;

מכינה על שמך!

שני פארקי כושר!

בית מלון!

ועוד תכניות רבות..

בקרב בו גיבור ישראל סרן עדן הי״ד נפל זו הייתה שבת הבר מצווה שלי, עדן נהרג על קידוש השם בתאריך ה-18.11.23 יום ה-19.11 הוא יום הולדתי, שוב המילים של ״סגירת מעגל״ מקבלות משמעות..יום לפני יום הולדתי אחשלי הגיבור נהרג😓

אוראל מ״פ הנדסה

הספד של אמא

­­עדני קראתי לך, הגבר שלנו מלך שהפך למלאך בגן עדן.
במשך 20 יום מהרגע שנכנסת לעזה אני כותבת לך,
בכל בוקר מדברת אליך ושולחת לך הודעות כמה אני אוהבת אותך ומבקשת שתשמור על עצמך. חשבתי לתומי שבסוף המלחמה אתה תפתח את הנייד ותקרא הכל, טעיתי .
עדן שלי, הילד שלי, לפני שבעה שבועות הסעתי אותך לתחנת האוטובוס ובדרך אמרת לי בצחוק שלך ״אמא, את יודעת שזאת הפעם האחרונה שאת רואה אותי", כעסתי, צעקתי עליך ואמרתי לך שלא תעז להגיד מילים כאלה.
זה ליווה אותי כל השבועות הלאה… לא יכולתי לשאת את העובדה שככה נפרדנו…
יומיים לפני שנכנסת לעזה אבא עשה הכל שניפגש, ואז אמרתי לעצמי – ראיתי אותך, שום דבר לא יכול לקרות לך, אבל שוב טעיתי.
גבר שכל כולו אור, חיוך וחוכמה. ילד מוצלח, חכם ומצטיין בכל דבר, אין משהו שלא נגעת בו ולא צלח, השמיים היו הגבול עבורך. הסבת לנו כל כך הרבה גאווה.

החיוך שלך שובה לב כל אחד, הלב הענק שלך עם הנתינה האין סופית. תמיד כיוונת גבוה, שאפת להיות הרמטכ״ל. אהבת את הצבא ובשבוע האחרון הדגשת ואמרת לנו שאתה ממשיך את הקריירה שלך בצבא. רצית להיות תמיד ראשון בהכל, לצערי, גם כנופל לישוב אלפי מנשה היית הראשון ליפול, ומקווה שגם האחרון.
אין אחד שהכיר אותך ולא אהב אותך! והעריץ אותך! בשקט שלך ובמבט שלך ידעת תמיד לחזק, לתמוך ולהגיד את המילה הנכונה. מי יתמוך בי עכשיו? מי יחזק אותנו עכשיו? היהלום שבכתר, הלכת מאיתנו…
אין לתאר כמה אהבה, גאווה וזכות הייתה להיות אמא שלך. לצערי הרב לא הצלחתי לשמור עליך, זה כבר לא היה בידיים שלי. אפילו התפללתי, קראתי תהילים, גם זה לא עזר… אמרת שרק אלוהים יכול לשמור עליך, וגם הוא לא שמר… כרגע, אין לי נחמה מלבד העובדה שזה מה שרצית להיות, מפקד, לוחם ולהגן על המולדת וזה היה המעשה האחרון שלך!
היום קיבלתי הודעה מהמחנך שלך במוסינזון והמילים שלו היו: "היתה לי הזכות לחנך אותך, אתה היית הטוב ביותר בכל דבר ותחום".
השארת אותנו כואבים , ללא מילים ועכשיו אתה זה שתצטרך לשמור עלינו, מלמעלה.
אוהבת אותך כמו שרק אמא יודעת

אמא

30 יום

עדני, 30 ימים של כאב, געגוע ולב מדמם שבחלקו הפסיק לפעום.שום דבר לא דומה ולא יהיה למה שהיה.
30 יום מהשבת הארורה שהאינטרקום צילצל עם הידיעה הקשה שבה התבשרנו מהנורא מכל.
לאבד ילד הוא אסון שלא דומה לשום דבר ועל אחת כמה וכמה על אבידה כה גדולה שנקראת עדן פרוביזור, האחד והיחיד. תמיד ידעתי שאתה מושלם, הכי בהכל,תמיד ראשון, מצטיין בכל דבר וידעתי שקצין וג׳נטלמן זה אתה.
בחודש האחרון למדנו להכיר אותך דרך החברים , מפקדים, החיילים שלך, אנשים שהכרת בדרך. כמה גאווה הענקת לנו גם בלכתך.
בשבועות האחרונים ההרגשה היא כאילו ה״סיפור״ שייך למישהו אחר ואני עומדת ומסתכלת מהצד.הקרקע בבת אחת נשמטה ואתה נעלמת פתאום.
הראש לא מעכל שלא אראה אותך יותר, לא אשמע את קולך יותר ובטח קשה מאוד לשחרר… לקח לי זמן להבין שלא אראה אותך יותר לא תיכנס יותר ביום שישי הביתה עם זר פרחים ותגיד לי שבת שלום אמא. עידן לקח את התפקיד ועושה זאת בגבורה.
דברים מחלחלים לאט לאט ולומדים ללכת מחדש. לא קל ולפעמים מרגישה שעומדת במקום במקום לצעוד. בטוחה שאלמד לצעוד בחיים כשאתה איתי ולידי בכל דקה.
נכון לעכשיו עושה מאמצים לקום, לפעול, לנשום, משתדלת לעשות את הכל רק יותר לאט.
אי וודאות בלתי מוסבר נכנס לחיי והחיים כבר לא יהיו אותו הדבר, לעולם.
כרגע הכל חשוך, מלא כאב וגעגוע, מתגעגעת להסיע אותך בימי ראשון, מוכנה לכל מקום, מתגעגעת שתכין לי רשימה שלא נגמרת של כל המאכלים שאתה אוהב לאכול בשישי, מתגעגעת לחיבוק שלך לפרחים ממך בשישי , מתגעגעת לרעש ולעוצמה שהיה רק כשנכנסת בדלת .

מתגעגעת לטיגון השניצלים שלך ואת השמן מפוזר על הרצפה.
מתגעגעת שתשלח אותי לקנות שוב לדרמן, פנס ראש, כומתה או מטען נייד שאיבדת בפעם העשירית,
מתגעגעת לבלאגן לטונות הכביסה ושתענה לי שאת המצעים שלקחת לפני שלוש שנים לצבא אין צורך לכבס, מתגעגעת לקנות לך שוב את הרוגלאך רק מהמאפייה שאותה אהבת, מתגעגעת לריח שהיה שייך רק לך פשוט מתגעגעת .
כלום
לא יהיה אותו הדבר.
מה שהיה ישאר בעבר, כרגע עבורי ההווה נעצר והעתיד די קשה להבין איך ייראה, נראה בלתי אפשרי.הלב פועם שונה, חסר בו משהו כי חלק ממני חרב.
מבטיחה לנסות ויודעת שאצליח , יש לי עוד נקודות
אור בחיים שהם חלק ממני וממך.
אוהבת אותך כמו שרק אמא יודעת ומתגעגעת

אמא

הספד מאת שירן - אחות של עדן

עדן, אחי הגדול
תסתכל, תראה כמה אנשים אוהבים אותך,כמה אנשים הגיעו לתת לך את הכבוד האחרון שמגיע לך.
כשביקשתי מאלוהים שישמור עלייך לא התכוונתי שישמור אותך ככה קרוב אליו.
היית הילד הכי יפה שיש,תמיד רצית להיות מקום ראשון בהכל, רצית להגיע הכי גבוה שיש ולשם בסוף הגעת.

אני לא אשכח איך כל קידוש מחדש הייתה אומר לנו
״אתם עוד תראו,אני אכנס לעזה וללבנון״ והייתי צועקת עלייך לסתום ולא לומר דברים כאלו סתם.
אבל לא אמרת סתם,כמו תמיד עמדת בהבטחה שלך אח שלי
נכנסת לעזה, אבל שכחת לחזור.

כל בן אדם שהכיר אותך ידע שעדן פרוביזור הוא לא עוד ילד רגיל, שיש בו משהו מיוחד
משהו שאנשים היו חולמים עליו, הייתה לך תשוקה מטורפת לכל מה שעשית
מין ניצוץ כזה בעיניים שאף אחד לא היה יכול לפספס.
לא משנה מה עשית וכמה קשה היה לך, בחיים לא הסכמת לוותר,לא הסכמת להרים ידיים
היית עומד מול הפחדים שלך והופך אותם לחוזקה
שלך.

ביום רביעי האחרון דיברתי איתך בפעם האחרונה, החלפתי איתך רק מילה כי האמנתי בלב שלם שכשתחזור אנחנו נוכל לשבת ולדבר, אבל אתה ידעת שזה לא יקרה.
והייתה לך בקשה אחת
״תמשיכו לחיות״
אז אני כאן אח שלי, ואני מבטיחה לך
אני אמשיך לחיות בשבילך, כולם כאן ימשיכו לחיות בשבילך.
אני גאה לומר שאני אחותך, ומבטיחה לך שכולם ידעו מי היית.
לפני כמה שעות ראיתי אותך לצערי בפעם האחרונה,ואפילו שם היה לך חיוך רגוע ושליו על הפנים, חיוך של גאווה בעצמך ובמה שעשית שם.
אבל אנחנו לא נפרדים אח שלי, אנחנו לעולם לא נוכל להיפרד. אתה שמור בלב שלי לנצח,בלב שלי ושל עוד אלפים.
אני רוצה לבקש ממך סליחה בפעם האחרונה, סליחה על כל ריב שהיה לנו,על כל מילה רעה שאמרתי,שהייתי קשה איתך,סליחה שלא אמרתי לך מספיק שאני אוהבת אותך ושאני גאה בך
סליחה שלא הצלחתי לשמור עלייך.

תשמור לי מקום לידך ותחפש סאונד מצחיק בטיקטוק שכשניפגש נוכל לעשות שוב פעם סרטונים ביחד.
אני גאה להגיד שהיית אחי הגדול, ושהייתה לי את הזכות להכיר וללמוד ממך.
תנוך על משכבך בשלום אח שלי
אני אוהבת אותך.

שירן פרוביזור

30 יום אח שלי

30 יום אח שלי.
30 יום שאתה לא נמצא פה
30 יום שמרגישים כמו נצח
30 יום שלא קיבלתי הודעה מאבא ״עדן והפלוגה בסדר״ וישר נרגעתי
30 יום שלא היה בתוכי את הלחץ מהידיעה שאתה שם בפנים ואת המחשבות על מה אתה חווה
30 יום שלא שמעתי את הקול שלך מהשיחות בטלפון
30 יום מאז שראיתי אותך בפעם האחרונה לתמיד
30 יום שכל ארוחה בבית מרגישה שונה
30 יום שאני נודדת משמחה לעצב
ותוהה לעצמי מתי זה יגמר.
30 יום שאנחנו לא מפסיקים להעלות זכרונות ורגעים איתך,ואני מנסה להבין איך יכול להיות שהם לא יחזרו,שאתה לא תחזור.
איך זה הגיוני שלא תיכנס בדלת של הבית יותר
איך זה הגיוני שהכיסא שלך בשולחן השישי יהיה ריק
שאף אחד לא יאכל קערת מרק ב10 בבוקר בקיץ, שלא יהיה בכל הבית ריח מתוק של הפרנץ טוסט שלך או שתבלגן את כל המטבח כי רצית שניצל,שלא נשחק שוב פעם מונופול כל האחים ונריב אחרי שעה וזה יתפוצץ,שלא אסע איתך יותר ברכב ותחשוב שאתה יודע לשיר יותר טוב מהזמרת,
שלא אוכל לקרוא בשם שלך יותר ויהיה מי שיענה לי.

בכל שישי מחדש שהיית חוזר הביתה
הייתי שומעת שלוש דפיקות על דלת החדר שלי
ומיד ידעתי שאחרי הדפיקות האלו אתה תיכנס ותאמר
״היייייי אחות שלו, מה קורה?״
ומי יכנס בדלת עכשיו? מי ימלא את החלל העצום שהשארת כאן.
מי יעשה איתי טיקטוקים?
מי יצחק על מה שאני לובשת ואז אני אתעצבן ואחליף בגדים?
עם מי אני אהמר מי יעוף בסדרות ריאלטי שאנחנו רואים אבל אתה תמיד תהמר נכון.
מי יגיד לי שהטלפון שלי עמיד במים ורק אחרי שאכניס אותו למים הוא יגלה שזה לא נכון אבל עדיין יקח את האחריות עליו מול ההורים.
מי יאמין בי כמו שאתה האמנתי בי.
אם היו אומרים לי שיש לי זמן מוגבל בחיים להיות עם אח שלי, זמן מוגבל של 21 שנים,
הייתי מנצלת הרבה יותר טוב כל רגע ורגע איתך
כל רגע עד שאפילו לי היה נמאס.
בהתחלה נורא התעסקתי במחשבה של
למה לעזאזל להביא לי אח רק ל21 שנה?
ואז הבנתי כמה מזל נפל עליי להיות אחותך.
כמה מזל היה לי ללמוד ממך,להכיר אותך,לחוות איתך דברים,לצחוק איתך,אפילו לריב איתך למרות ששנאתי את זה.
אבל בעיקר כמה מזל יש לי שאני יכולה להגיד שאני אחותך ושהייתה לי את הזכות העצומה להיות אחותך הקטנה, גם אם זה רק לזמן מוגבל.
ביום שהלכת, חלק ממני מת ביחד איתך
והחלק השני נשאר לחיות ולחוות את מה שאתה לא הספקת לעשות, ואני מבטיחה לך שאעשה את כל מה שחלמת ויותר.
אני אוהבת אותך אח שלי,תמיד אהבתי ותמיד אוהב, מקווה שתהיה גאה בי מלמעלה.

שירן פרוביזור

פורום מוביל

כמה ימים לפני שמחת תורה(יומיים/שלושה) אנחנו עושים ישיבת ׳פורום מוביל׳ לקראת שבוע הבא – ׳תרפ״ל ברק׳.
מדברים ומדברים וכל אחד מהקצינים נוגע בדברים שחשובים לו.
מגיע התור של עדן והוא שואל מה עם הטנק 258 (טנק 4מ) שיצא לטיפולי ג׳
מתי הוא חוזר הוא שואל ובשיא הרצינות.
אנחנו מתפוצצים מצחוק ושואלים אותו אתה מבין שהוא לא יחזור אנחנו עם טנקי הברק. ואיך זה קשור עכשיו בדיוק??
ואז הוא אומר מה זאת אומרת זה הטנק האופרטיבי של המטק שלי ואני ממש לא מבין מה אתם צוחקים.
(הטנקי ברק עוד לא קיבלו היתר מבצעי ברשמי לכן השארנו את טנקי ה 4מ של הפלוגה אבל רק בפן הרישמי אף אחד לא חשב שנחזור אליהם ולעדן זה ממש הציק שחסר לו טנק במחלקה)

הדבר שהיה הכי חשוב לעדן זה אופרטיבי
אז מה עם קיבלנו ׳ברק׳ וכולם מתלהבים,
אז מה אם אמרו לנו שהטנק לא יחזור,
ההבנה של מה עיקר ומה טפל, למה אני נמצא איפה שאני נמצא תפסה אותי ממש.
הלכתי אליו אחרי זה ואמרתי לו שמע זה היה מאוד מצחיק אבל אתה צודק כולנו טועים..

שם הכותב

מחנה פליטים שאטי

יום שלישי 14 בנוב׳
לפנות בוקר, אנחנו תופסים הגנה באחד הרחובות של מחנה פליטים ׳שאטי׳ בהתקפה על בי״ח ׳רנטיסי׳
עדן עולה מולי בקשר ואומר שיש לו תקלה בטנק. הטנק מדומם כל כמה זמן אבל הוא רוצה להמשיך ככה. אני מאשר לו אחרי שעה אני רואה שזה ממשיך ואני מבין שאנחנו הולכים להיות סטטים בשעות הקרובות ואני אומר לו שזה הזמן לקחת אחורה, לטפל בטנק ולהיות מוכן להמשך התקפה.
הוא לוקח אחורה למקום שבו יש אנשי מקצוע מרחק של כ 2 ק״מ מאיתנו
(אני זוכר שהייתי צריך לשכנע אותו שבאמת יש מי שיקבל אותו שם וזה יקח רק כמה שעות)

בשעה 9:00 הטנק של המ״מ השני נפגע במהלך פעילות ברחוב, הייתה המולה בקשר והתחלנו לתפעל את האירוע.
אנחנו היינו הטנק שפינה את הפצועים אז בשלב מסוים לא האזנו לקשר הפלוגתי.
אנחנו מפנים את הפצועים, מחזירים את הטנק לכשירות וחוזרים להאזין לקשר הפלוגתי (מרווח הזמן שבין הפגיעה לטנק ועד שחזרנו להאזין אחרי שפנינו את הפצועים לקח בערך 25 דקות)
אני רק שם את התדר של הפלוגה ואני שומע את עדן ״3ב תפוס עמדה לידי תן אש לאיתור הזה אני מבצע לשם וכו׳״.

היה איזה רגע של בלבול, מה אתה עושה פה?? מתי הספקת להגיע??

צריך להבין התקלה שהייתה לו הייתה אמורה להשבית את הטנק לכמה שעות אני לא מכיר עוד מישהו שהיה מגיע למגנן אחורי אחרי כמה ימים בתוך הטנק ומשאיר חייל שיאזין לקשר ואז עוד לקחת טנק שהוא יודע שיכול להיות שיתקע בדרך
ועוד למרחק כזה לבד.
אבל שהתחלנו תנועה חזרה לרחוב אמרתי לעצמי זה בעצם הדבר הכי טבעי בעולם זה עדן והוא שמע שחבר שלו נתקל במחבלים ברור שהוא יגיע..
מתגעגע אחי היקר

שם הכותב

פינה חמה בלב

עדן בשבילי היה דוגמא ומופת, אני כמפקד שלו למדתי ממנו המון על מה היא נחישות והקרבה ואיך לשאוף תמיד לעשות את הדברים בצורה הטובה ביותר ותמיד עם חיוך!
הראש מסרב לעכל והלב מסרב להאמין, עדן היה בן אדם מיוחד במינו והייתה לי הזכות לפקד עליו למשך ארבעה חודשים.
אני מבטיח שכשייגמר פה אני אגיע אליכם (במידה ותרצו) אספר על עדן, אראה סרטונים ותמונות שיש לי מהתקופה בה הוא היה תחתיי ואנסה לתת לכם עוד קצת מהצורה בה אני חוויתי אותו כאדם וכמפקד.
מקווה שההחלטה לכתוב את ההודעה הזאת הייתה נכונה, אהבתי את עדן בכל ליבי ותמיד תיהיה לו פינה שמורה של כבוד אצלי.
משתתף בצערכם, יהי זכרו ברוך.

רועי ציפילביץ

שיר לעדן - מאת גיא פרוביזור

הארץ הקדושה הזאת נתנה בי חיים. הארץ הקדושה הזאת הרסה לי את החיים. הארץ הקדושה הזאת נתנה לי פרנסה ומשפחה. הארץ הקדושה הזאת לקחה ממני את הנשמה. ארבעה פירות נתנה לי הארץ והם היו ממיטב פרי האדמה אבל הארץ הקדושה השאירה אותי רק עם שלושה. ביום חג אחד בערה לה הארץ והפכה את יום חגה ליום דיכאונה. הארץ הקדושה הזאת קרעה לי חור בלב ולקחה ממני את פרי הקודש שלה. היה לי בן שהיה לי חבר שהיה לי האור. היה לי נשמה תאומה שאין כמוה מאז נס הבריאה.  ואז ביום אחד  הארץ הקדושה לבני קראה -את דמו היא דרשה שיגן עליה בגבורה. והבן שלי אהובי ליום פקודה הוא נקרא ובליבו היתה סערה. את בקשתי הגדולה לשמור על חייו הוא דחה  כשהוא מוחה דמעה ואת נפשו הוא מסר למען הארץ הקדושה. הבן היקר לי גיבור הוא היה ואת נשמתי שלי הוא קרע. הארץ הקדושה הפכה את החבר שלי הבן שלי למלאך ואותי השאירה עם פצע שלעולם לא יידעך. לומר לכם את האמת חברים-הארץ הקדושה הזאת הרסה לי את החיים כי זה כנראה גורלינו כיהודים-הבנים של אלוהים. בקשה אחת יש לי מבורא עולם עבור הדורות הבאים. שיגנו אבות על הבנים ואת ההפוך שמור נא רק לגויים!! בקשה נוספת היא בשבילי -עשה נא שביום מהימים תהיה נשמתי בצרור החיים כשהיא זוכה לפגוש את בנה אהובה לעולמי עולמים!!

גיא פרוביזור (אבא)

שיר לעדן - מאת גיא פרוביזור

זהו. זה נגמר. זה התחיל ביום שבת המחורבן שבו הפכת מלוחם לקורבן. אני זוכר את צלצול הפעמון ואיך הלב ישר הפסיק לפעום. בשער היו שלושה קצינים ומייד הבנתי שלך וגם לי נגמרו החיים. אני מייד מפנים שאתה ואני לעולם לא יותר פנים אל פנים וזה משהו שמחרבש את החיים. זהו-זה נגמר וכלום לא יהיה אותו הדבר. את מי אחנך לגדולות ועם מי אפטפט שטויות. תמיד אמרת לי שאני בשבילך כמו מגדלור ועכשיו זה נגמר ובא לי פשוט לסיים ולכבות את האור. זהו זה נגמר כי כך הקדוש ברוך הוא אמר. הובלת את הגדוד כראש חץ עד שפתאום הגיע הנט. היית גיבור על פלדה שיורה בכל מה שעומד מולה ופתאום הגיע מחבל ארור ולצערי מאז הכל כבר לא ברור. האם אתה כאן או האם אתה שם. לפעמים אני מרגיש שאתה ממש לידי ואז אני מבין שזו רק משאת נפשי. קראתי לך עדן והלוואי שאתה בגן עדן. אתה שהיית יציר כפיי אותך לא אראה יותר אלא רק בחלומותי. זהו עדן אהוב ליבי-זה נגמר וזה ממש אכזר. עכשיו את חיי אקדיש להנציח את שמך ולהלל את מורשתך. אתה אומנם היית גיבור אבל עכשיו כמו שאמרתי זה נגמר והלך עליי כי ככה נגזר!!

גיא פרוביזור (אבא)

שיר לעדן - מאת גיא פרוביזור

עדן שלי הילד שלי. עדן שלי אתה אהוב ליבי. התמונה שלך מונחת לפניי וזה ממש שורף את עיניי. ובדמיוני -את גן עדן אני רואה. העצים עומדים זקופים והעלים הנושרים את פנייך מקבלים. הגיע אלינו גיבור חדש הם מלחששים והם יודעים שהיית גבר שבגברים! ואתה צועד זקוף וגאה ויודע שאת המשימה ביצעת בלב פועם וגאה. את פנייך מקבלים עשרות של מלאכים וכולם יודעים ומבינים הגיע לגן עדן הגיבור של אלוהים. לפעמים אני מסתכל על תמונות של נופלים והלב נשבר כי אתם לא חוזרים. כמה יפים כמה אמיצים ולפעמים נראה שאלוהים פשוט מקים קבינט חדש -קבינט של גיבורים. ואני אבא של עדן אזכור אותך תמיד כאחד שנשבע את כבוד הארץ להחזיר ולא משנה מה יהיה המחיר. למה הטובים תמיד הולכים את זה כולם תמיד שואלים ועלייך התשובה לי ברורה אתה פשוט נולדת לגבורה או בלשון פשוטה אתה נולדת לגדולה. בגן עדן כולם כבר יודעים עדן הגיע והוא הגיבור של אלוהים.

גיא פרוביזור (אבא)

סיפור של אלישמע , הטען של הסמ״פ

קשה לי לכתוב על עדן בעבר כי אני יודע שהוא תמיד איתנו ולא עוזב אותנו לרגע …
עוד שהיינו בשיטחי כינוס אמרו לעדן שהוא הולך להיות ממ1 שמוביל את הלחימה עדן כל כך התרגש שהוא זרח מכל מקום , וכגודל המשימה כך באה איתה האחריות שאשכרה עדן פרוביזור ממ 3 בחוד החנית הולך להוביל את הלחימה בעזה עדן לקח תמשימה בלי חשש למרות שהכניסו לו שטויות לראש מי שמוביל מת, הראשון תמיד חוטף וכל מיני שטויות. וכל פעם שהייתי לוקח את עדן לג'וליס לקפקים להכנה לכניסה הוא היה אומר לי וטרו אתה יודע שאני הולך למות וכל מיני עקיצות כאלה, ותמיד הייתי נותן לו כאפה ומתעצבן עליו שיפסיק לדבר שטויות ושה' שומר עליו ויהיה בסדר … אחרי כמה ימים זה היה יום שישי הגיע יום הדין ואנחנו מתייצבים מוכנים יותר מתמיד להגן על עם ישראל ולנקום את מה שעשו לאחינו ואחיותינו בשמחת תורה . ונכנס בהם בכל הכוח .. יום שישי תחילת תנוע כרגיל עדן מוביל תצק"ח השיירה מתחילה , ומאזור של עדן אין לרגע שקט עם זה הירי שהוא לא מפסיק או הדיבור בקשר אתה תלך לפה אתה לפה ואני מסתער קדימה … בהתחלה התבאסי נוראה שאני לא זה שמוביל תלחימה ושבגלל שאני טנק חילוץ אני אחד לפני האחרון ואני לא יספיק לחסל מחבלים ושעדן לא ישאיר לי מחבלים להרוג . כל הזמן הייתי משגע תסמ"פ שיחתור יותר ושנעקוף את עדן ונחסל תמחבלים שהוא רצה להשמיד … זה היה אתגר מטורף כמובן , כי עדן כל הזמן חתר למגע…

אחרי האירוע של סעדון וצביקה
היה בי תחושה של החמצה שבאירועה שלהם חתרתי למגע הסתערתי וכו… ולא הצלחתי להביא להשמדת האויב (כמה מגבורי הפלוגה חיסלו אותם )
אז הלכתי לשבת עם עדן וסיפרתי לו על החמצה הטרידה אותי אמרתי לו מה לא עשיתי רצתי היקפתי יריתי ריתקתי סיימתי את כל המחסניות וכלום …
ואז עדן אמר לי משפט כזה וטרו זה מה שיושב עליך אתה מבין שאנחנו עושים פה היסטוריה עוד ישמעו עלינו בכל מקום בכל ספר יכתב עלינו. ובאמת זה העלה לי תמורל והמשכנו לחימה אחרי כמה ימים של לחימה נקלענו למארב נט ומתחילת היום היית לי הרגשה לא טובה היה לי משהו שחסר (שאחרי זה הבנתי שזה כי עדן וזליגר לא היה באותו המשימה ) אותו יום נגמר בניסי ניסים רק בהרוג אחד ושם זה הפעם הראשונה שטנק ד ממש את עצמו. ישר פרקתי עם צמד החובשים הגענו לטנק הפגוע מחלצים את מי שהיה בטנק (שלצערי אחד מהם נהרג … )
מפנים וישר חוזרים ללחימה. ושם התמונה השתנתה פתאום. מאירוע שבו אנחנו חוטפים 70 נ.ט על כל הגדוד לזה שאנחנו משיבים מכת אש מטורפת . ולפתע אני רואה בכוונת מפקד טנק אחד שמשתולל יותר מכולם ויורה בלי סוף . ואז אני שומע בקשר מה פלחוד לא הצלחתם להתמודד בלעדי אז הינה אני פה יאללה תנו אש ובאמת נתנו מכת אש מטורפת
וחולצנו לאחור …
כמה ימים אחרי לעדן היה הרבה תקלות בטנק והוחלט שהוא יוצא לאחור לטפל בטנק כמובן עדן התעקש לא לצאת ושיתנו לו להשאר ואחרי ההתקפה הוא יצא … עדן קיבל פקודה לצאת והוא יצא.
זליגר קיבל את ההובלה של השיירה ואני ממש רציתי שעדן ישאר ולא ילך כי הוא הכוח הכי חזק שלנו ושהוא איתנו יש תחושת ביטחון.. אחרי כמה שעות התחיל האירוע של זליגר ישאר צוות ד הגענו לחלץ שם . פרקתי עם צמד החובשים התחלתי חילוץ של שני האנשים עם התקלות של מחבלים .. חזרתי לטנק והתחלנו חילוץ לפינוי. ברגע שהתחלנו תשחלוף פתאום אני רואה את הטנק של עדן שידעתי שהוא תקול דוהר לעבר שדה הקרב וישר מתחיל מכת אש ובקשר הוא כבר מחלק פקודות להמשך התקפה … (פשוט לא נתפס גודל האומץ והגבורה שהייתה לו )
לאחר מספר ימים של לחימה יום שישי היינו באיזה מגנן ושם עדן עשה שיחה עליכם שיחה שלדעתי הייתה באזור השעה וראייתי שבפנים הוא קצת מוטרד
אחרי איזה מספר דקות התיישבתי לידו כדי שישחרר את הטלפון גם לסחבאק להתקשר לבית לפני שבת .
ובשיחה שמעתי שעדן דיבר קצת שטויות כאלה שאני ימות ראשון וכו… וזה פעם אחרונה שנדבר וכאלה … ונוראה כעסתי עליו ושהו סיים תשיחה. הוא שאל אותי וטרו עם יקרה לי משהו אתה תחלץ אותי ? אתה תעשה לי סחיבת פצוע ? אמרתי לו שקודם כל יפסיק לדבר שטויות כי לא יקרה לו כלום אבל במידת הצורך אני יעשה הכל למענו … למוחרות לפנות בוקר האירוע השחור מכל, האירוע שאתם מכירים היטב אז אני לא ירחיב רק דבר אחד שם אני נכשלתי בהבטחתי עליו לצערי עשיתי את מרב המאצים אבל לא הצלחתי לשלוף את עדן מהטנק … עדן נהרג כגיבור הוא היה הלוחם הכי טוב שראייתי בחיי לוחם דגול אמיץ קצין למופת הוא היה קשה מאוד משמעתית, אבל מקצועית הוא היה מספר 1 וואין בכלל מה לדבר על הדאגה לחיילים הוא היה נותן תמרב למען חייליו … ולא יושן דקה עד שהוא ידע שהם פיקס
עם עדן לא היה נהרג לדעתי הוא היה הטנק שחיסל הכי הרבה מחבלים וירה הכי הרבה פגזים בכל חיל השריון !
הוא חסר לנו מאוד בלחימה ומתגעגעים עליו מאוד !
אבל מרגישים שהוא יתנו בפנים ושומר עלינו מלמעלה.

אלישמע

הגשמת לי חלום

לפרוביזור חברי ומפקדי היקר,
הפעם תורי לבקש סליחה כפי שביקשת ממני אז בפנים, אני מוקיר תודה עלייך ועל כל הזמן שלנו ביחד ועל הפיקוד המשותף שלנו על המחלקה. הגשמת לי חלום, להרגיש הכי משמעותי אך לא חסרת ממני ממכשולים.
אז פחות הבנתי והיום אני מוקיר על כך.
אני בטוח שאתה שומר עלי שם מלמעלה, כועס וגם גאה. תמיד הבטחת שאתה תשמור עלינו וכך עשית. תחושת השליחות ירדה יחד עם נפילתך, אני אוהב אותך מלא ומתגעגע עד אין סוף.
רון, המטק שלך.
אני

רון המטק

משהו קטן על בן אדם ענק

היום אני חוגג יום הולדת 21 ולא יכולתי שלא להזכר באותו היום מלפני שנה . הפלוגה נמצאת באימון במוצב רוויה שברמת הגולן , תקופה קשוחה, המון עבודה על הטנקים , חם נורא ושאיפה לסטנדרט מצוין כיאה לעדן מה שהורגש בפלוגה בעייפות גבוהה במיוחד אך בתוצאות גבוהות יותר בכל יום .
על היום הולדת שלי אני בדרך כלל לא מדבר הרבה ולכן בפלוגה לא ממש ידעו שבאותו יום אני חוגג . עדן מאיזשהי סיבה שלא ברורה לי עדיין , היה על התאריך ודאג בבוקר של אותו יום בדרכינו לטנקים לעוד יום של עבודה לעבור חייל חייל ולשאול אם הם כבר בירכו אותי ליום הולדת כשהם הופתעו לגלות שזה היום בגלל שלא גיליתי לחברי לפלוגה שזה היום הולדת שלי . בנוסף עדן דאג לעשות עצירה אחרי הצהריים למחלקה , לשבת לאכול כריכים שהזמנו , היה לו חשוב לעצור רגע את העבודה ולציין את היום בשבילי.
הקשר שלי ושל עדן היה נורא הדוק , כמעט שנה שבא חווינו הכול ביחד , מהריבים הכי גדולים עד לשיחות מצחיקות שכואבת הבטן. בסוף אותו זכרון חרוט אצלי בגלל שזה מראה כמה מפקד גדול היה עדן שדאג בתור מפקד לא להתעסק ולהשקיע את צומת ליבו רק בתחום המקצועי אלה לפני זה הוא בוחר לדאוג לכל חייל ברמה האישית עד הפרטים הקטנים כמו תאריך אחד בתוך 365 ימים . ובסוף בשבילי אם כמה שרציתי ליהיות בבית באותו יום לחגוג עם המשפחה והחברים , עדן דאג להפוך את אותו יום, מעוד יום של עבודה במשטח הטנקים ליום הולדת .
מתגעגע אליך פרוביזור ❤️

דן וינברג הטען של עדן

ההספד של אביו של עדן - גיא פרוביזור בלוויה

לוויה-עדן בני היקר. עטרת ראשי והיהלום שבכתר. מתנה אדירה מבורא עולם רק חבל שרק ל21 שנים. איך מספידים ילד כמוך ואיך אפשר לספר עלייך בלשון עבר.

אתה הבטחת לי שביום מין הימים אתה תכתוב עליי את ההספד הכי טוב שאי פעם נכתב ומה קורה עכשיו? אני מספיד אותך.

מהיום שהתחלת לדבר וללכת תמיד אמרת שאתה רוצה להיות ראשון בכל דבר. אני עשיתי כמה דברים בחיים אבל לעולם לא הכרתי מישהו פרפקציוניסט ממך. תמיד שאפת למצוינות ואכן היית מצוין-בלימודים בחברות בקראטה וכמובן בצבא. בכל דבר שנגעת הפכת להכי טוב. לימדתי אותך שש בש ומאז לא הפסקת לתת לי מארסים.

לימדתי אותך לשחק פוקר וגם פה השארת לי אבק. התגייסת לשריון כי תמיד סיפרתי לך שבמלחמות השריון הוא החייל המסתער עם המשמעות הכי גדולה לניצחון ואתה שרצית להיות ווינר החלטת שזאת תהיה הדרך שלך. ראית בצבא דרך חיים וכיוונת גבוה. שבת שעברה הודעת לנו שהחלטת שאתה נשאר בצבא עד הסוף עד הרמטכלות והיית נשמע שמח מאוד ומשוכנע מאוד שזאת תהיה הדרך שלך.

ביום רביעי האחרון דיברנו ואז נתת לי פקודה להוריד את כולם מהרמקול כי יש לך משהו חשוב להגיד לי. ואז אמרת לי אבא לפי מצב העניינים יש מצב שאני לא אחזור ואני מבקש שאם זה יקרה אז שאתם המשפחה שלי תלמדו לחיות עם זה ותכבדו את החיים בלי להיות עצובים. הוספת ואמרת ״ אבא כשזה ייגמר החברים שלי יספרו לך על מה שעשיתי ואתה תהיה מאוד גאה״עניתי לך שאני מעונין לשמוע רק ממך אבל לצערי כרגיל עדן צדק ואני אמתין לחברים שיספרו לי. כל כך ידעת מה הולך לקרות וביקשת ממני לכתוב הודעה אישית ממך לחברים. לחיים לרשתי לעומרי לאופק ארווין ולאופק זהבי וגם ל ניזרי ואני אכן כתבתי את מה שהתברר אתמול כמכתב פרידה שלך מהחברים שכל כך אהבת. חטיבה 401 נכנסה לעזה המקום המקולל בעולם כשהיא מובילה את הכוחות וגדוד 52, הגדוד שלך הוביל את החטיבה ואתה הובלת על פי החלטת המגד את הגדוד.

כמו שנאמר עדן תמיד ראשון. גדלת להיות אדם צנוע ומכבד. אני זוכר איך לפני הכניסה למלחמה הגעתי להביא אוכל לפלוגה ואתה דרשת שאמתין בצד כי לא רצית שהחיילים יראו שלאבא של עדן יש אאודי. במשך שבועיים דחפנו לכם אוכל קדימה ואתה לא אישרת לי להיכנס לשטח כי אמרת שאם החיילים שלך לא פוגשים הורים אז גם אתה לא. ביום חמישי האחרון היה לכם ערב פינוקים עם מקלחות ותספורות ואתה בחרת שלא להתקלח ואמרת לי ״ אבא המפ לא מצא זמן להתקלח אז גם אני לא״ עדן אהוב ליבי או כפי שקראתי לך ״ העיניים שלי״ אני הולך להתגעגע אלייך בגדול. לשימחתי זכינו להמון כייף ביחד. טיילנו כמעט בכל נקודה בעולם וזכינו בחוויות מטורפות-היינו משוגעים על מכבי תל אביב ושנים רבות פקדנו את היכל נוקיה והגענו עד לגמר הפיינל פור במילאנו.

אני זוכר איך אחרי הזכייה בבוקר שלמחרת לקחתי אותך לאכול ארוחת בוקר במלון עם השחקנים ואתה נשבעת שלא תשכח את זה לעולם. היינו יושבים שעות על שעות במטבח ומשוחחים על כל הנושאים שבעולם אבל הרגע שאני אנצור בליבי לכל החיים הוא הרגע שבו אמרת לי שאני החבר הכי טוב שלך בעולם והמתנה הכי גדולה שלך בחיים.

היה לי את הזכות הגדולה להיות אבא שלך עדן ואני מודה על כך לבורא עולם אבל עכשיו לצערי הכל נעצר.מרגע קבלת ההודעה אנחנו מקבלים הודעות מחיילים שהיו תחת פיקודך וכולם מספרים עליך ועל והמשמעות הגדולה שהם קיבלו ממך.

היית סיפור השראה ואני גאה בך על זה. אתמול בערב הגיע סמחט החטיבה לספר לנו על הנסיבות שבהם נפלת ועל הגבורה הרבה שהפגנת. הוא הסתכל בתמונה שלך ואמר ספונטנית אני לא רואה כאן ממ אני רואה מגד.

עדן אהוב ליבי אני מבטיח לקיים את מה שביקשת ואנחנו נכאב וניתאבל ואז נחזור לחיים. עדן בני אהובי אני משחרר אותך לעולם של מלאכים ובטוח שגם שם תוביל מהלכים. יש למעלה גן והוא קרוי גן עדן כן נשמה זה הגן שלךנוח על משכבך בשלום ואנחנו נפעל להנציח את המורשת שלך. הייה שלום המפקד!!

אני מבקש להוסיף מספר מילים להנהגת המדינה אנחנו את המלחמה הארורה הזאת ננצח ונעשה זאת לא בזכותכם אלא בזכות הלוחמים האמיצים ואני כולי תפילה שכל החטופים יחזרו לביתם בריאים ושלמים. אבל אתם הפוליטיקאים מה אגיד לכם? שיחקתם בנו! התעסקתם בטפל ולא בחשוב. הזנחתם את המדינה הזנחתם את הביטחון ובעיקר הזנחתם אותנו את אזרחי המדינה. הבן שלי והחברים שלו אלו שקראנו להם דור הטיקטוק והם למעשה דור שעולה עלינו בכל דבר ועניין ראויים להנהגה אחרת.

אני מבקש ואני דורש עזבו את הפלגנות עזבו את הפוליטיקה ותעברו למנהיגות. קומו בבוקר בשביל עשייה למען אזרחי המדינה ולא למען המפלגה או הבייס כפי שזה נקרא תחזירו לנו קצת ממה שהיה פעם מנהיגות צנועה שמה שמוביל אותה זה טובת העם. קחו את העם שלנו למקום שהוא ראוי לו ואז אולי אז המחיר שעדן שילם יהיה שווה.

תודה לכל מי שהגיע לכבד את עדן!! השם יקום דמו!!

גיא פרוביזור

ההספד של אביו של עדן - גיא פרוביזור ב30

30 לנפילתו של עדן. במשך ימים ארוכים כעסתי על עצמי מאוד. כעסתי שחינכתי אותך למנהיגות לאומץ לב להיות תמיד מוביל להיות תמיד ראשון וגם לשמור על החלש. ניסיתי לחשוב שאם הייתי מחנך אותך אחרת אז יכול להיות שהכל היה שונה. ואז הבנתי שאני מקשקש בזנב כי אתה לא היית עדן אם היית שונה ולעולם לא היית בוחר באפשרות אחרת. הנהגת הובלת קפצת להציל חבר במצוקה 4זליגר) ובעיקר נהגת באומץ לב ראוי לשבח וגם שפחדת וגם שחששת אז התגברת ולא ויתרת על הזכות להוביל את הגדוד להוביל חברים במלחמה!

עדן היקר זכית לכבוד מלכים בהלוויה שנערכה לך לפני חודש בדיוק מול אלפי אנשים שבאו לכבד אותך בדרכך האחרונה. השמיים סערו הגשם ניתך והיה נדמה שגם השמיים בוכים עליך אבל אף אחד לא עזב וכולם נשארו לחלוק לך כבוד. גם השבעה היה משהו מטורף אלפי אנשים פקדו את הבית וכיבדו את זכרונך ואת מה ומי שהיית וישבו לספר לנו עלייך ועל מי שהיית עבורם. תן לי לספר לך משהו שאתה לא ידעת כי לא אהבת שמשבחים אותך לפנייך. היית ענק בעיני כל כך הרבה אנשים שהיו איתך. היית עוזר לחלשים ודוחף עוד קדימה את החזקים. אנשים מספרים שסמכו עלייך יותר ממה שסמכו על המפקדים הישירים שלהם. היית מסיים שמירה ב2 בלילה ואז מעיר משנתו חבר שבוז ונותן לו הרצאת מוטיבציה. כשראית חיילים שהיו תחת פיקודך שוברים שמירות ומתקשים אז במקום להעניש היית פשוט מצטרף אליהם בשמירה. כאשר היית בקורס מטקים וראית מפקדים שמתקשים פשוט לקחת על עצמך להעיף אותם קדימה ואני רוצה שתדע שאף אחד מעשרות האנשים שבאו ביוזמתם לספר לי עלייך אף אחד מהם לא ישכח אותך.

כמה הפוך היית? החדר שלך הכי בלאגן בעולם והסמפ שלך מספר שהטנק שלך היה מספר אחד בגדוד ובחטיבה. בבית אהבת לישון ולנוח ובצבא היית עסוק והשינה ממך והלאה. אני הבנתי את ה עניין -הבית היה בשבילך המקום שבו אתה מניע מצברים ואז יוצא החוצה ומטעין את כולם מסביבך. עדן אהוב ליבי לפני הכניסה למלחמה הארורה הפקדתי בידך מכתב קצר עם פקודת מבצע מאבא. ביקשתי שתחזור בלי צל״ש אלא בריא ושלם עם חיילים שלך בריאים ושלמים. זו היתה הפעם היחידה שלא עמדת במשימה או יותר נכון במילה. את החיילים החזרת בריאים ושלמים( אהרון הטען יהיה בסדר) אבל על עצמך חשבת פחות. הובלת את גדוד 52 בגבורה במשך 23 ימים וכשהיה צריך חזרת עם טנק תקול להציל חבר קצין שנפגע. היית גיבור אמיתי וכאן אל מולך אני מתחייב לעשות את הכל שתקבל את הצל״ש שלו אתה ראוי.

עדן קבל סיפור קצר שיסביר מי היית-תיכון מוסינזון שבו למדת החליט לפני שבועיים שלא להמתין ליום הזיכרון והם עורכים טקס זיכרון מיוחד עבורך כבר ביום חמישי הקרוב מול כל תלמידי התיכון וזה קורה כי כנראה היית משהו מיוחד באמת. עדן הרבה אנשים מאמינים אומרים לי שאתה שנפלת על קידוש השם ולכן מקומך בגן עדן מובטח כולל הטבות ותוספות ואני אומר לך שאם הייתי בטוח שזה מה שקורה אז הייתי המאושר באדם ולא הייתי בוכה יותר לעולם. עדן אם הם צודקים אז עשה טובה ותן לי סימן-זה יהפוך אותי למאושר!

עדן. כשהיית ילד ונער אני הייתי אבא עסוק שנמצא 12 שעות ויותר ביום בעסק. אני זוכר שיום אחד שאלתי אותך אם אני חסר לך כאבא ואתה ענית לי-אבא אתה הכי אבא בעולם 5 דקות של שיחה איתך נותנות לי תשובות שאין לאף חבר שלי מאבא שלו אמרת לי שאתה ילד שיש לו את האבא הכי זמין בעולם כי הרגשת שאני תמיד שם בשבילך וכל מה שהיית צריך זה להגיד למזכירה שאתה צריך את אבא דחוף ואני ישר הייתי זמין ועל זה אני מבקש ממך אנא תהיה זמין אליי לדקה אחת בלבד דבר איתי ותאמר שאתה במקום טוב ואני מסודר ולא מפריע לך יותר לעולם. עדן בבקשה צור קשר ותעזור לי להיפטר מהמועקה.

12שעות לפני שנפלת לקחת תמונה אחרונה. היצתלמת תראה את הפנים המחייכות את העיניים הפקוחות ואת השקט הנסוח בפנים שלך. לעולם לא חייכת לתמונות והעיניים היו תמיד ממוקדות אבל כאן אתה ידעת שאתה אומר לנו שלום ולא להתראות והבאת את כולך לתמונה. בן יקר שלי אני הולך לישון עם תמונה שלך מתחת לכרית ושם את תמונתך ליידי כשרואה את משחקי היורוליג. זו הדרך היחידה שלי להתגבר על הגעגועים ועל המחשבות. אני יודע שאתה חי פשוט חי במימד אחר בעולם אחר ולכן נשבעתי שלעולם יש לי 4 ילדים ואף פעם לא אוסיף את המילה ז"ל לצד שימך .

אני מתכוון לעמוד בצוואה שהשארת לי ביום רביעי לפני שהלכת. ביקשת ממני בטון של מפקד להמשיך את החיים אם חלילה משהו יקרה לך ושנמשיך להיות מאושרים ואנשים שנהנים מהחיים כפי שהיינו איתך-אני מבטיח לך שאני אדאג לכולם. אדאג לכולם ואנסה לדאוג גם לעצמי. הדיסקית שלך לעולם תישאר על צווארי והיא תהיה כמו כתר לגופי. תמיד אמרת לי שהיית גאה להיות הבן של גיא פרוביזור והיום אני מצדיע לך ואומר שאני גאה להיות האבא של סרן עדן פרוביזור. אני אהבתי אותך אני אוהב אותך היום ואוהב אותך מחר ובימים שאחרי.

תודה לאלוהים על 21 שנים נפלאות רק חבל שלא יותר. אני מקווה שטוב לך שם למעלה למרות שאני בטוח שגם אתה מתגעגע אליי ועדן בני היקר אהוב ליבי ניפגש כשניפגש ואני בטוח שיום אחד זה יקרה! נוח על משכבך המפקד!! אני וכולם כאן מצדיעים לך ולגיבור שהיית !!

גיא פרוביזור

1.9.24 יום הולדת עדן

זהו אחי, ניצחתי אותך.

אמנם זה לא ניצחון מהסוג הכיפי, בלשון המעטה..

היום, אני רשמית חי בעולם הזה יותר ממך, ומעכשיו כל יום שבורא עולם יתן לי בעולמו, אנצח אותך עוד קצת.

תראה מה זה.. בכל דבר אתה תמיד ניצחת, ולא רק אותי אלא את כולם, בצבא, בלימודים, בריצה, בבאולינג, בכדורסל וכו׳.. 

אפילו בכדורגל ניסית לשכנע אותי תקופה שבאחד על אחד אתה מנצח אותי, ולמרות שכולם צחקו עלייך, אתה ידעת מה היתרונות שלך ואיך להשתמש בהם כדי לנצח גם טובים ממך בכל תחום,

לצערי בסוף לא יצא לנו לבחון את זה, הייתי נותן הרבה כדי שזה יקרה, ותכלס, אני בטוח שהיית מנצח, המוטיבציה והאמונה שלך היו מביאות אותך לשם.

למה אני מספר לכם את זה אתם שואלים ?

כדי שתדעו קצת ממה שאני כבר יודע ואין לכם כבר דרך אחרת לדעת, עדן היה ווינר בלתי נגמר בחייו, עד כדי כך שרק המוות הביא אותו להפסיד במשהו..

עדן היה ווינר מלא אמונה וביטחון בדרך שלו, למרות שידע שיש טובים ממנו בתחומים מסוימים, ובדיוק אותם הוא שאף להביס, בשביל האתגר, וגם ידע לעשות זאת, בלי הרבה בעיות למען האמת.

עדן הוא גיבור ישראל, אשר נהרג כשחירף את נפשו עבור העם הזה והפסיד בקרב, הפסיד לראשונה בחייו. 

עדן אהב לנצח ולכן היה רוצה לראות שעם ישראל יעשה הכל וינצל את כל יכולותיו על מנת לנצח את האויב האכזר שניצב מולו, בכל דרך שהיא. כל עוד עדן מתסכל עלינו מלמעלה, אנחנו נצא כמנצחים.

עם ישראל חי 🇮🇱 יהיה זכרו של סרן עדן פרוביזור ברוך לעולמי עד 🙏🏻

עומרי גולד החבר הטוב

1.9.24 יום הולדת עדן

טל רפאלי

1.9.24 יום הולדת עדן

מאור ביטן מהפלוגה

הזיכרון שלי מעדן

הזיכרון שלי מעדן שהכי מבליט את הבן אדם שהוא היה זה ביום שהגיע לפלוגה, הגדוד בדיוק ביצע תרגיל ענק של מעבר משגרה לחירום, עדן שלפני כן לא היה בגדוד מבצעי , השתלט על הסיטואציה בצורה מעוררת השראה, ותוך זמן קצר המחלקה שעד לפני רגע עוד לא הכיר כבר היו מוכנים, מבחינתי זה היה מדהים לראות איך בן אדם שנכנס לסיטואציה כל כך מורכבת מחבק את הסיטואציה וכל כך קורן מכך שזאת הכניסה שלו לפלוגה המבצעית, באותו מוצאי שבת כבר היה ברור לי שלא מדובר בעוד מ״מ סטנדרטי שהגיע לפלוגה אלא בקצין רציני ומשימתי, שהשליחות מובילה אותו קדימה ושכל משימה שהוא יקבל הוא יעמוד בה בצורה הטובה ביותר.
אחד הדברים שחשוב לציין על עדן שלצד הקצין המסור שהוא היה, הוא היה אדם מאוד מצחיק,אופטימי וחבר מצוין.
מבחינתי עדן היה דוגמא ומופת למה היא שליחות ומשימתיות תוך שמירה על דרך ארץ.

דור חברו הטוב המפ

פלוגת חוד החנית של 52

את עדן הכרתי שהגעתי לפלוגת חוד החנית של 52.
בהתחלה לא הבנתי מי הקצין האנרגטי הזה שכל דבר מבצע עם גב זקוף ומבט משימתי בעיניים.
עם הזמן התחלנו להתחבר, ושנכנסנו לקו סוריה למוצב הפלוגתי יצא לנו להיות הרבה יותר זמן ביחד, במשימות ובהעברת הלוז לחיילים.
ישבנו ביחד על הדברים, חלקנו בנינו משימות ובסוף היום היינו יושבים בחדר ומכינים את היום הבא, לא חשבתי שנתחבר בכזו קלות אבל זה קרה.
היינו מדברים על איך להפוך את הפלוגה ליותר טובה בכל יום, על מה עשינו בסופש ומה אנחנו עומדים לעשות בסופש הבא, על ריבים עם חברים מהבית וסיפורים מלפני שהתגייסנו.

במעבר לאימון לרוויה עדן לקח את התפקיד שלו לקצה ונהיה בעיני כל המפקדים למ"מ הדומיננטי והמוביל של הפלוגה.
היה חשוב לו מהכל, מהבקשת יציאה של החייל או המענה המשמעתי על בחינת הגבולות ועד לכמה הטנק שלו מצוחצח ומטופל בצורה הטובה ביותר בסוף שבוע האימונים.
הוא גילם את מושג המצויינות בכל דבר שעשה ולא היה מוכן להתפשר על פחות מזה.

אפילו שנכנס לקבע והגיע תורו לעשות על פי המסורת פריסת קבע (על האש לכל הפלוגה על חשבונו) הוא לא שאף למשהו ממוצע, הוא דאג לבשרים הכי טובים שיכל להשיג, לכמות שיכולה להאכיל גדוד ולאווירה טובה של כולם לכבוד הארוחה שארגן.

בפרוץ המלחמה ב7 באוקטובר הוא המשיך להוביל עם ערכים אלו את הפלוגה, שידר ביטחון וקור רוח, למרות שבשיחות שלנו לבד הוא שיתף על הקשיים שהוא חווה שהוא לא היה מראה לבחוץ ובמיוחד לא לחיילים, שלא ידאגו או יחששו.

גם בלחימה ערך הרעות לא ירד מהמדד הגבוה שהציב לעצמו, וכאשר היה עם טנק תקול במרחק קילומטרים מהפלוגה, ברגע ששמע בקשר שאחד הטנקים נפגע ממטען זינק עם הצוות שלו לאירוע והתחיל לחפות עליו בפינוי.
התמונה של עדן מסתער עם הטנק התקול שלו שמוציא עשן ורעשים חריגים, כאשר הבגדים שלהם מתנפנפים ברוח לייבוש לא יצא לי מהראש לעולם.
ששאלתי אותו: "עדן למה עשית את זה עם טנק תקול? סכנת את עצמך מאוד"
ענה לי: "זה היה אח שלי שהיה בסכנה, לא יכולתי לעמוד ולא לעזור לו".

כשנפגשנו בעזה על חוף הים עדן הסביר לי את החשיבות של מפקד לייצר ביטחון לאנשיו, ושזו משימתנו כמפקדי הפלחוד, לתת ביטחון לאנשים שלנו בהסתערויות ובקרב כי אנחנו חייבים להם זאת בתור מפקדיהם.

מעבר לאיש מקצוע ומפקד מדהים ששימש לכולנו השראה הוא היה חבר טוב, אחד מהחברים הכי טובים שיצא לי להכיר לכל אורך החיים, לא אשכח לעולם את הסופש שהחלטנו לצאת ביחד עם חברים שלו לבר וביום שאחרי לבצע צניחה חופשית, כל אותו סופש לא ירד לי החיוך מהפנים.

הוא שימש לי אח בעת צרה, וגם שלא הייתי מבקש היה נמצא לצידי ומאחוריי לתת לי גב, תמיכה ועזרה בכל מה שצריך, הוא אהב את חבריו מאוד ויכלו לראות זאת.
היינו אחים לנשק ואחים בנפש, תמיד הערכים והרוח שעדן הפגין ילכו איתי, בתקווה שהצלחתי לספוג כמה שיותר מהמ"מ החזק של פלוגת חוד החנית של גדוד 52.

יהונתן איפרגן חברו הממ לפלוגת חוד החנית

כמעט שנה לעדן

עדן, מי היה מאמין עוד מעט עברה לה שנה, שנה שאתה לא איתנו אבל איתנו בלב, בנפש ובנשמה.
אני זוכר את היום הראשון שלי בחפיפות בכניסה לתפקיד מ״פ בפלוגה, הגעתי אליך למוצב אסטרא. ראיתי
שם מ״מ שמבין את גודל האחריות שמוטלת עליו ומחלקה שעומדת לתפארת. לחיילים שהיו איתך היה קשה
כי היתה מפקד שדורש ולא מוותר אבל בתוך ליבם הם ידעו שאתה אוהב אותם ומעריך אותם כאילו הם היו
הילדים הקטנים שלך. שנכנסתי לתפקיד המ״פ לא ראיתי אותך כמ״מ אלה כחבר אמיתי ושותף לעשייה הרבה
אשר הובלנו.
ב10 לאוקטובר כבר בשיחה הראשונה של ההקפצה ידעתי איזה קצין אני לוקח איתי. במהלך הלחימה ראיתי
מפקד שחותר למגע ויוזם בגיזרתו כמו שמצופה מקצין בלחימה.
עדן, אני גאה בך על האדם שהיית ועל השירות הצבאי שלך תמיד היית חזק, אמיץ ומלא חמלה. אני יודע
שאתה היית נותן את כל כולך בשביל האנשים
שאהבת. אנחנו נפגש שוב יום אחד, אני בטוח בזה. עד אז אמשיך ללכת בדרך שלך ובדברים אשר לימדתה
אותי, אמשיך לשמור עלייך עד גיל 120 ואני יודע ששם נפגש. אוהב ומעריך אותך מהמ״פ וחבר שלך הראל
גרפי.

הראל גרפי

מנציחים את סרן עדן פרוביזור

פעילות ההנצחה לזכרו של סרן עדן פרוביזור התחילה מייד ובסמוך לנפילתו.

הוקמה עמותה בשם ״ מנציחים את סרן עדן פרוביזור״. הוקמו 2 גינות ספורט בתיכון מוסינזון ובאלפי מנשה בשטח כולל של כ500 מ״ר ובשווי עלות הקמה של כ500 אלף שח.

הושקה תחרות ״ אליפות ישראל בקארטה ״ והשתתפו בה בשנה ה1 למעלה מ120 לוחמים בכל טווחי הגילים. האליפות תתקיים באופן שנתי וקבוע בחודש יוני וצפויים להשתתף בה מאות לוחמים בשנים הבאות. גולת הכותרת בהנצחה של עדן היא הקמת מכינה קדם צבאית על שם עדן.

המכינה ממוקמת בקיבוץ ניר-עם בעוטף עזה והיא חלק מקבוצת מכינות עין פרת. העמותה ממשיכה לפעול להמשך הנצחתו של סרן עדן פרוביזור ונדווח בהמשך על הפעילות!

גן עדן אלפרש

גן עדן מוסינזון

אליפות קראטה על שם סרן עדן פרוביזור (יוני 2024)

הקמת מכינה קדם צבאית בקיבוץ ניר עם עש סרן עדן פרוביזור הי״ד. תחילת פעילות 1-9-24.

ביום השנה: מכינה חדשה על שמו של סרן עדן פרוביזור ז"ל

אביו של עדן ז"ל, גיא פרוביזור מאלפי מנשה: "בשבעה אמרתי שלעדן תהיה מכינה קדם-צבאית על שמו, כי ראיתי בכך את היכולת להנציח אותו לעד תחת ערכים של שותפות וחברות"

אשר אטדגי

לקריאת הכתבה באתר ynet >>

הוספת סיפור

הוספת סיפור או זיכרון אישי על הנפטר. הסיפור יעבור בדיקה של צוות "סיפור חיי" ויפורסם תוך מספר ימים.

התחברות משתמשים

או