עמוד הנצחה לזכרה של

דורית גרינפלד

 אמא למופת, מחנכת, יפיפייה מבפנים ומבחוץ, קולית, משפחתית וחברותית. מושא להערצה.
מירב דרויאןרויה גרינפלדמשה גרינפלדנועם גרינפלדלירי גולשניMoran golshaniשילי כהן גרינפלדגיא אבנר

לחצו על הנר על מנת להדליקו

אודות

תאריך לידה – 02/06/1970

נפטרה בתאריך – 28/08/2011

מגורים – אילת, ישראל

משפחה

הורים – עליזה ומנשה גולשני

בן זוג – משה גרינפלד

ילדים – שילי, נועם, רויה

סיפור חיי

דורית נולדה בפרס בשנת 1970 לזוג הורים; מנשה ועליזה. עלתה לארץ עם הוריה ואחיה הבכור בהיותה תינוקת.
היא בת שנייה בין ארבעה ילדים; רמי, מירב ודורון.

דורית גדלה בפתח תקווה כאשר להוריה היתה חנות מובילה בעיר לפיצוחים ודברי מתיקה "הפיצוחים של מנש".

דורית עבדה ועזרה להוריה ככל שניתן. סיימה תיכון עם בגרות מלאה ושירתה שירות מלא בצבא.
לאחר היכרות עם משה, התחתנו ונולדו 3 בנות לתפארת.
דורית עבדה כמורה בבית ספר "אלון" ולאחר מכן בבית הספר "היובל". הייתה מחנכת בכל רמח איבריה והיוותה דמות משמעותית מאוד עבור תלמידיה. רבים מהם נשארו איתה בקשר זמן רב לאחר המעבר לחטיבה ואף מעבר.

במהלך עבודתה כמורה וכאמא, למדה תואר ראשון ותואר שני. דורית, שאהבה מאוד ללמוד לקחה קורסים רבים בהוראה ובהורות.


דורית ביחד עם משה, בעלה, גידלו 3 בנות נהדרות. הם אומנם חיו באילת, רחוק מהמשפחה המורחבת, אך הם נסעו רבות לצפון לבקר את המשפחות. כמו כן, המשפחה אהבה מאוד לטייל ברחבי הארץ עם חברים, לעשות טיולי ג'יפים, לישון באוהלים ולהנות ביחד.

במהלך חייה, בת 33 בלבד, חלתה במחלת הסרטן. אחרי כ 9 שנים בהם נלחמה כמו לביאה המחלה הכריעה אותה. היא הותירה אחריה אמא, אחים, בעל, ובנות בגילאים 15, 11, ו-3.

דורית השאירה לנו בצוואתה את תורתה ואת חוכמתה. וציוותה עלינו להמשיך ולשמוח, להמשיך ולגדול, ללמוד, לחוות, להיות.

10 תגובות

  1. הכרתי את דורית על הכביש 2 בין חיפה לתל אביב. בדיוק חזרתי ממבחן ודורית הופיעה כנוסעת עם חברתה אירית.
    הם סימנו לנו שנתן להם לעבור וחבריי שקופה, סרב. אירית התקרבה עם ריכבה לצד ימין שלנו וראיתי את מי שישבה לידה. מיד החושים שלי הצביעו "לא לוותר, לא לוותר". הייתי עם בת זוג לילך שבדיוק מס ימים אחרי עמדה לעזוב לחול ללימוגים והחלטנו להיפרד. לאחר 2 נסיונות (כשהראשון בניהם היה עם מס טלפון פייק) העברתי לאירית בנסיעה על 100 קמש , את מס הטלפון שלי וביקשתי שתעביר
    לחברתה. וכך זה התחיל.

  2. למעשה לדורית היה בן זוג בשבע שנים האחרות לפני שהכרנו וכשהיא חזרה הוא הציע לה נישואים. לאחר שהכירה אותי היתה בדילמה מאוד גדולה ובסוף ויתרה עליו ובחרה בי.
    באחד הערבים בתחילת הדרך היא סיפרה לי על כך ולמעשה דורית לא נפרדה ממנו וכמובן היתי המום. באותו הערב ביקשה להיפגש איתו והסדיר את העניינים . כמובן שהרשתי למצב להתרחש ואמרתי "מה שאלוהים יחליט".
    בערב בסיום הפגישה היא התקשרה אליי ואמרה לי בו אלי, הגעתי אליה ואמרה לי "איך הייתי איתו כל כך הרבה זמן, אני נשארת איתך"
    כ5 חודשיים אחרי זה התחתנו

  3. דורית ידועה בנעימות שלה וביכולת לשכנע אנשים בלי שירגישו בכלל. נסענו פעם בעיר והיה לי ריב עם נהג אחר. מס' דקות אחרי שנפרדו דרכנו שאלה אותי :"תגיד, מה צבע חולצה שלו? איזה אוטו זה היה? מה צבע האוטו שלו"?
    שאלתי אותה, מה זה השאלות האלו מה קשור?
    אז ענתה לי בנועם שלה :" אתה לא זוכר איזה אוטו היה, איזה חוחצה לבש אז למה רבת איתו?"
    זה היה הסגנון שלה.

  4. למדנו גם שיעור לחחים מהבת הגדולה שלי.
    יום אחד שי (שילי) התקשרה אלי וביקשה ללכת.לסרט. לא היה לי סיבה לא לאשר לה ואישרתי. חצי שעה אחרי זה התקשרה דורית ושאלה :"למה אישרת לה? ההתנהגות שלה היתה נוראית".
    ואז קבענו שדורית ורק דורית היא זו שמחליטה לדברים כאלו תוך כדי התייעצות בינינו.
    שעור לחיים

  5. במהלך עבודתי כמנהל תפעול של חברה גדולה הגעתי לבסיס מגב בית חורון. הבחורה בשער מסתכלת עליי ושואלת "אתה אלתי במקרה". כן, גרתי הרבה שנים באילת.
    אז היא אומרת "דורית היתה אישתך?" אני אומר לה כן.
    ואז עיניה התמלאות בדמעה וסיפרה שדורית היתה המורה שלה ביסודי והיא גם עזרה לה עם הבנות שלנו. וכמה שהיא והואיה אהבו את דורית. המשכנו לפטפט קצת עד שהמשכתי לדרכי.
    כמה השפעה היה לדורית על אנשים.

  6. אני את כל השנות לימודים שלי באילת עברתי עם אמא בבית ספר,
    מעולם לא פגשתי תלמיד או מורה אחד שלא אהבו אותה, כולם היו מאוהבים בה ברמות קשות.
    היא מאז ומתמיד היתה דמות דומננטית בחינוך באילת.
    בבית ספר ״היובל״ היו המון פעילויות בהפסקות (שרובם היא הובלה) ואחד מהם היה כתיבת פתקים אחד לשני, ואז בהפסקה היו מחלקים את זה בין כולם, וכל הזמן, אבל כל הזמן הייתי מקבלת ממנה פתקים הכי מושקעים שיש, רק חכיתי להפסקות האלו. ואני, בתור ילדה קטנה הכי נהניתי בעולם שידעתי שהיא איתי בבית ספר, הייתי הולכת אליה בהפסקות, מביאה לי אוכל, הייתי נכנסת איתה לחדר מורים,
    חלום של כל ילד 🫶🏻

  7. "בא לו הלילה ושקט עכשיו

    בא געגוע לראות לחבק אותך

    מה שעובר בי זה יותר ממילים

    יש כאן הכל אבל אין אותך…"

     

    אחות מיוחדת היית לי

    ליבך לב זהב

    נדיבותך חסרת גבולות

    חוכמתך ניבטה מעינייך

    סקרנותך לא ידעה שובע

    משחר ילדותנו הערצתי אותך

    ואת היית לי כאמא קטנה

    מלטפת מלמדת אוהבת

    שפתיים קטנות לוחשות לך סודות

    ואת מקשיבה שומרת נאמנה

    ואז מסבירה עת לצחוק עת ללמוד

     

    קסם יופייך זוג עיניים גדולות טובות

    לב ענק מלא חמלה, תבונה

    חיוכך שובה, ממיס לבבות

    האם את בוכה ? האם את צוחקת?

    מה על ליבך ? על מה את חושבת ?

     

    חמלת על כולם ולעצמך לא ויתרת

    לא ביקשת רחמים

    לצד רוך ונועם ליבך עיקשת ודבקת מטרה

    מחפשת אתגרים, מטפסת משיגה

    סקרנית ללמוד סבלנית ללמד

    ילדים רבים זכו בך

    נדיבותך נדירה, לא יודעת גבולות

    ולכולם תמיד פיזרת חיוכים, חילקת מתנות

    לכל חג כל ביקור וסתם כך בלי סיבה

    מכל חופשה חזרת עם סיפורים וחוויות

    ואנחנו התגודדנו סביבך, צמאים לשמוע, סקרנים לגלות

    ואת סיפרת ושיתפת ותיבלת בחן והומור

    לעת ערב התיישבנו לחלוקת פרסים ומתנות

    גדולות וקטנות לגדולים ולקטנים

    זה לאבא זה לאמא זה לכם וזה לך

    אפילו את צוציק ורובי לא קיפחת

    וכך יושבת יחד משפחה מאושרת

    מפשיטה אריזת מתנות

    מקלפת מגלה אוצרות

    ים של געגוע

    לצחוקך המדבק

    שבימים קשים הסב הפוגה ומעט נחת

    צחוקך שהמיס גם את לב הרופאים

    והם חיכו לו בעיניים כלות, עיניים לחות

    ואת שוב הוקרת תודה השבת אהבה

    ברכות, מתנות, מאפה ידייך

     

    היית לי תאומת נפש, קשובה מכילה

    בכל אישון לילה זמינה

    לחזק, לעודד, לתת את העצה הנכונה

    אשת סוד לי היית

    לא שופטת

    תמיד אוהבת מקבלת 

    וכשדאגת לי נדדה שנתך

    וזר לא יבין זאת

    יש אומרים קנאת אחים

    הבל הבלים

    רצית עבורי את הטוב ביותר

    אהבת אותי אהבת אמת

    ואני שוב הרגשתי איך שפר גורלי

    שוב ושוב שאלתי עיקשת

    מדוע את אוהבת אותי יותר מאשר את עצמך

    ואת ענית בעיניים טובות

    ש"ככה זה, האין זה מובן?

    הלא את אחותי הקטנה, אחות יקרה"

     

    הניחו זר לראשי

    כי הנה מלאו לי 41

    כמו היית בלכתך שעזבת

    לנצח נצחים צעירה ויפה

    ואינני יודעת

    האומנם עודני אחותך הקטנה?

    ואניח זר על קברך שמלאו לו חמישה קיצים

    כה תמימים הם הסבורים שהזמן מרפא מכאובים

    לעיתים נעצר מלכת , מייסר  לבבות דואבים

    הלוואי שהוקל לך, שטוב לך

    נתפלל שלמעלה ליבך לא מדמם געגועים

    כן, ודאי את מוקפת חברים

    מוקפת אוהבים

    היי שלווה, נוחי לך

    התכסי בשמיכת עננים לבנה

    את דרכך נמשיך אחות יקרה

    וקסם יופייך, אומץ ליבך ונדיבותך

    יהיו לעד נר לרגלינו

  8. אמא הייתה מעירה אותנו כל בוקר. היא הייתה מורה בבית ספר יסודי ואנחנו נהנו מהפריבילגיה של אמא שאיתנו בבוקר ובצהריים.

    בכל בוקר, הייתה מלטפת ומעירה אותנו ברכות ובסבלנות אין סופית (ולא היינו קמות בקלות). בכל פעם, שהיינו מתעוררות מחלום מפחיד אמא הייתה נוהגת להגיד לנו: "תגידו – חלום טוב חלום שלום". ופשוט בכל פעם זה היה עובד.

    עד היום שאני חולמת חלום מפחיד אני מתעוררת ואומרת לעצמי – "חלום טוב חלום שלום" ומעל מיטתי יש את לוכד החלומות שהיא הביאה לי.

  9. רפאלי התחיל לאכול אוכל מוצק.

    תנחשי מה השיר שאנחנו שרים לו בזמן האוכל?

    ״יאמי יאמי אוכל של גדולים״

כתיבת תגובה

שיתוף:

התחברות משתמשים

או