אלי, בן גמילה ז"ל ומאיר (חלפלה), נולד ביום ה' בניסן תש"ו (6.4.1946) בטריפולי שבלוב.

את לימודיו היסודיים סיים בבית-ספר יסודי בטריפולי. בהיותו בן ארבע שנים בערך נפטרה אמו של אלי, ולאחר מכן נישא אביו שנית, כדי שתהיה לבנו אם שתטפל בו, תסייע לו ותשמור על בריאותו.

חייו של אלי בלוב לא היו קלים: מצבה הכלכלי של משפחתו לא היה טוב, ומות אמו השפיע עליו קשה. לאחר שסיים את לימודיו היסודיים החליט להפסיק ללמוד לימודים עיוניים ותחת זאת לרכוש מקצוע – כדי להרוויח את לחמו ולעזור לבני משפחתו עד כמה שידו מגעת. הוא התחיל לעבוד בחנות קטנה של חלפים לרכב, ואחרי-כן לעבוד באחד המוסכים הגדולים בעיר הולדתו – טריפולי.

כשהיה בן שבע-עשרה שנה החליט אלי לעלות ארצה, עזב את לוב והגיע לישראל בשנת תשכ"ד (1964) לאחר מסע ארוך דרך איטליה. משהגיע ארצה החליט אלי ללמוד מקצוע באופן מסודר, כדי לעסוק במלאכתו לאחר הכשרה נאותה ולזכות במלוא אפשרויות הקידום ולפרנס את עצמו ואת משפחתו בכבוד ובביטחון.

הוא הלך ללמוד בבית-ספר לחרטות ביפו, ולאחר תום הלימודים עמד להתחיל לעבוד במקצועו כחרט. אולם תשעה חדשים אחרי שהגיע ארצה, גויס לשירות בצבא.

אלי גויס לצה"ל במחצית פברואר 1965 והוצב לחיל הרגלים. לאחר סיום הטירונות הוצב ביחידת חי"ר כרובאי. במלחמת ששת הימים לחם אלי ברמת הגולן ונפצע בצוארו.

לאחר ששוחרר משירות סדיר היה נקרא לתקופות של שירות מילואים פעיל, שבמהלכן הועבר ליחידה אחרת והוצב בחיל השריון בתפקידו הקודם – רובאי חרמ"ש.

לאחר השחרור עבר אלי קורס הכשרה נוסף, הפעם במסגרת משרד העבודה. לאחר שסיים את הקורס בהצלחה החל לעבוד במקצועו, תחילה במפעל תעשייתי קטן ואחרי-כן עבר לתעשייה האווירית. בקיץ 1971 עזב את הארץ ונסע לאיטליה, בגלל בעיות שונות שהתעוררו במהלך חייו בארץ. במשך השנתיים שעשה אלי באיטליה הצליחו עסקיו שם מאוד. הוא ביסס את מעמדו שם כסוחר במלבושים וראה ברכה בעסקיו.

כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים באוקטובר 1973, חזר אלי ביוזמתו ארצה וביקש להצטרף אל חבריו ליחידה, שפעלו באזור התעלה. בקרבות שהתחוללו ביום י"ט בתשרי תשל"ד (15.10.1973) בגזרה הצפונית בסיני, נפגע אלי ונהרג בהתקלות במארב של חיילי קומנדו מצרים. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית-שאול. השאיר אחריו הורים, אחים ואחיות.

לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל והוענק לו "עיטור המופת" על פועלו בקרב. בתעודת העיטור שנתנה למשפחתו נאמר: …"סמל חסן אלי ז"ל גילה אומץ לב הראוי לשמש מופת. תיאור המעשה: ביום 15 באוקטובר 1973 שימש סמל אלי חסן ז"ל בתפקיד מקלען, ליד נהג הזחל"ם, כאשר כוחותינו נתקלו במארב של האויב באזור הגזרה הצפונית, בציר למעוז "בודפשט". תוך כדי לחימה התרומם מעל דופן הזחל"ם, כדי שהאש שהמטיר תהיה יעילה יותר. לפתע נתקע הזחל"ם, והחיילים נצטוו להסתער. סמל אלי חסן ז"ל נשאר בזחל"ם כדי לרתק את האש היעילה שירה הכוח המצרי; תוך כדי כך זרק תחמושת לחבריו שנעו קדימה תחת אש, עד שנפגע מכדור של צלף מצרי ונהרג במקום. במעשיו אלה גילה אומץ לב, תושייה ודבקות במשימה למופת".