בבוקר שבת בתחילתו של חורף 2024, בבית החולים האוניברסיטאי בשוויץ החזיר אברהם (אבי) צ'צקיס את נשמתו בכוחות עצמו ,וזאת לאחר ניסיונות להצילו מנמק שהתפתח במעי הדק. על אף המאמצים הרבים לא ניתן היה להצילו. אבי נפטר רחוק מהבית בתחילתו של השלג הראשון בחורף זה, בסופו של שבוע ביקור אצל בנו וכלתו ההרה.
במקום שכה אהב.

כיודע את העתיד הצפוי טרח אבי כל השבוע לצייד את הזוג לקראת הלידה הצפויה.
אביב-מזל נולדה בתחילת אביב 2025 – הקרויה על שמו אביב ועל שם מזל, סבתא רבא שלה שנפטרה אף היא באותו החורף.

אברהם נולד בכפר סבא בחורף 1953. ילד שני ובן ראשון לדבורה ופישל צ'צקיס. פישל יליד שדליץ, פולין ברח עם אחיו בתחילת המלחמה מזרחה לכיוון ברית המועצות (עד לטשקנט) שם פגש את דבורה שהיא ומשפחתה גם הם ברחו מזרחה מהעיר גומל. בסוף המלחמה חזר פישל לפולין ועסק בהברחת ניצולים יהודים את הגבולות (תחת ארגון "הבריחה") בדרך לאוניות מעפילים שיצאו מאיטליה וצרפת. לאחר שדבורה הרתה עלו לישראל. עדנה אחותו הבכורה נולדה בקיבוץ נווה ים ותמי אחותו הצעירה נולדה אף היא בכפר סבא. בשנות ילדותו הראשונות התגוררה המשפחה בשיכון ותיקים בכפר סבא.

ב17.7.1963 באישון לילה נרצחה אימו דבורה ואביו פישל נפצע קשה באירוע שטרם פוענח עד היו (ויקיפידה), לאחר שחרורו מבית החולים פישל העביר את המשפחה לדירה ברחוב רוטשילד בכפר סבא עקב דרישת המשטרה לעבור לגור בבניין קומות לשם הגנה על המשפחה.
עד החטיבה למד אבי בבי"ס כצנלסון בכפר סבא (כיום בי"ס אוסישקין). בעת לימודי התיכון למד בתיכון "אורט" אך תמיד ציין כי עשה את הלימודים שלו במגמה "ים תיכונית" בחוף הים בהרצליה.
בצעירותו נקרא בשם חיבה "ממה". שמו אברהם ניתן לו על שם אבי סבו..

לאחר התיכון התגייס לצנחנים, לאחר סיום הטירונות והמסלול היה בגדוד 202 מחזור פברואר 72. אבי קיבל תפקיד מ"כ בפלוגת טירונים מחזור מאי 73'. חמישה חודשים לגיוס חילי הפלוגה פרצה מלחמת יום כיפור והפלוגה הצטרפה לקרבות בסיני ומעבר לתעלה. גאוותו הגדולה ביותר במלחמה הייתה כי המפקדים הלכו בראש הכוח בעוד הטירונים נשמרו בכוח מאחור, כך שכל הטירונים שעברו רק אימון בסיסי (חמישה חודשים) חזרו בשלום מהמלחמה. במהלך הקרבות, הפלוגה צורפה לאוגדתו של אריאל שרון ויחד עם כל האוגדה היו הכוח שחצה את תעלת סואץ והפך את הקרבות מהגנה להתקפה. במהלך קרבות אלה נפלו שני קצינים בפלוגה – מפקד הפלוגה רב סרן רפי צוקר הי"ד וסגנו סרן דב כרמי הי"ד כעבור 40 שנה, אבי אירגן מפגש בביתו עם הלוחמים ובני משפחתם דאג לספר למשפחות השכולות בצורה מלאה את סיפור נפילתם בקרב… סיפור שטרם סופר להם עד אז.

בשנה 2022 שנה היה אבי היוזם ואחד המוצאים לפועל של מפגש מרגש ומיוחד, לאחר 50 שנה שאיחד את כל חברי פלוגתו מחזור גיוס פברואר 72 מגדוד 202 חטיבת הצנחנים, חבריו הגיעו למפגש מכל רחבי העולם (אוסטרליה, קנדה, ארצות הברית וגרמניה) המפגש שיזם אבי, מצוין אצל ותיקי גדוד 202 כאחד המפגשים המיוחדים שהיו בשנים האחרונות בגדוד הצנחנים, ולמעשה יצר קשרים מחודשים בין כל חיילי הפלוגה שנשמרים עד היום. אבי ריכז את הקשר עם כל 9 משפחות החללים שנפלו במלחמת יום הכיפורים 1973 עם כל חברי הפלוגה שהיו לפלוגה – קשר שמוזכר בכל אזכרה מאז לכתו.
בתום המלחמה הועלה לדרגת סמל והמשיך בשירותו הצבאי. אבי המשיך בקבע שנה נוספת לאחר שירות החובה והשתחרר בדרגת רס"ל.

לאחר שחרורו פתחו אבי ואביו פישל סוכנות ביטוח ברחוב רוטשילד. פישל היה שותף בסוכנות ביטוח בתל-אביב והחליט לעזוב לטובת פתיחת הסוכנות עם אבי. "אברהם את פישל צ'צקיס סוכנות לביטוח". לאורך השנים התפתחה הסוכנות וצמחה. בתחילת הדרך אבי פעל תחת רישיון הסוכן של פישל, אך לאחר מספר שנים נבחן והשיג את רישיון הסוכן ובהמשך לאחר רפורמת בכר רישיון סוכן פינסיוני.

באחת מסדרת הנסיעות השבועיות למסירה וקבלת מסמכים בתל אביב, פגש אבי את תמר (תמי) אהרון. כשהציעה לו קפה או תה ביקש כוס תה עם ארבע כפיות סוכר. כמות הסוכר הפתיע אותה ולכן אבי הציע שבמידה והוא ישתה את התה עם כמות הסוכר היא תצא איתו לפגישה.
בשנת 1978 התחתנו ותמי עברה לעבוד בסוכנות הביטוח. הם התגוררו ברעננה ושם נולדו להם 3 ילדים אלעד (80'), רעות (84'), גיא (88') בשנת 1988 העתיקו את המגורים לכפר סבא ושם נולדה שיר (90'). בכפר סבא עיר הולדתו התגורר עד יומו האחרון.
בשנת 1982 נקרא אבי למילואים בחטיבה 226 והשתתף במלחמת "שלום הגליל" תחת אוגדה 500 – בפיקודו של דורון רובין. ניתן לקרוא את עדותו בספרו של מיכאל ברקאי "אנחנו על השחור" המספר את סיפור האוגדה במלחמת "שלום הגליל". גם במלחמה זו איבד אחים לנשק ובראשם מג"ד 9263 סא"ל משה סלע. אבי הקפיד כל השנים ללוות את המשפחה ומשפחות נופלים נוספות.

בשנת 1993 נפטר אביו שהיה לו עוגן.

בשנת 2001 נפטרה אחותו הבכורה עדנה שבכל ילדותו גידלה אותו ואת אחותו תמי.

בשנת 2006, נקרא אבי שוב למילואים בחטיבה 226 כמ"פ מפקדה והשתתף במלחמת "לבנון השנייה". על אף הגיל (53) ראה עצמו אבי חלק בלתי נפרד מהחטיבה. לאורך השנים שירת בתפקידים שונים בגדוד ובחטיבה והיה חלק בלתי נפרד מהתעסקות המבצעיות שביצע הגדוד. חבריו הטובים מהגדוד והחטיבה היו לאורך השנים חלק בלתי נפרד מהמעגל החברתי שלו. בשנת 2014 הוענקה לו דרגת רס"ן ע"י מאו"ג 146. לאחר מכן פרש רשמית משירות מילואים אך נשאר קרוב לעשייה בתחום זכרון הנופלים וקשר עם המשפחות.

בשנת 2009 נולדה הנכדה הראשונה שהפכה אותו לסבא לראשונה, נועה צ'צקיס.

אחריה נולדו ליאם, אייל-פישל, ירדן, אלמה, דוריה ואביב-מזל.

לאורך השנים דאג לילדים ולנכדים, בכל אשר הזדקקו לעזרה, תמיכה או סתם להשתתף באירוע משמח. אהבתו הגדולה לאכול גלידה, ובמיוחד גלידה "פינגווין" שוקפה בכל רגע פנוי עם אחד הנכדים, בפינוקים של ארוחת שבת בחצר הבית או סתם בשתיים לפנות בוקר.
האתר הזה נועד להעלות את כל הסיפורים הקטנים והגדולים מחייו. ככול שתשתפו וככל שתיזכרו כך יעמוד האתר הזה למזכרת לכולנו. אין סיפור קטן מידיי או פשוט מידיי.
לזכרו של אברהם צ'צקיס. סבא, אבא, דוד, סוכן ביטוח, צנחן, לוחם, ישראלי, יהודי.