עו״ד דוד זמיר נולד בעיר בגדד, בירת עיראק. דוד נולד בשיא מלחמת העולם השנייה, לאבא מוכר חנות בדים ורב בדרגת ״מברך״ (בערבית: ״מנשר״), ולאמא תופרת ועקרת בית, משפחה מרובת ילדים בת 9 נפשות (4 בנים ו-3 בנות). כשהיה בן 10 ימים, התחילו פרעות הפרהוד. משפחתו חוותה אלימות ועוינות קשה מערביי המקום, ואמא שלו רצה איתו בגגות כדי להחביאו מהפוגרומים. בשנת 51' עלה לארץ בגיל 10, יחד עם כל המשפחה. 2 אחיו הגדולים עלו מאוחר יותר.

כשהגיעו לארץ הגיעו לעפולה וגרו שם במשך שנה, ומכרו תלושי מזון כדי לקנות מצרכים. לאחר מכן כל המשפחה עברה למעברה בחירייה, באותו ערב ירד מבול ולא מצאו את המקום – ולבסוף הגיעו למסגד שם גר יהודי צורף וגרו לידו בבית של 2 חדרים עם עץ תותים ליד.

דוד התחיל ללמוד בבית ספר עממי בגיל 11, והוא עלה ישר לכיתה ד׳. לאחר תקופה המשפחה עברה ליפו העתיקה, מעל הנמל. דוד למד בבית הספר שבי ציון ולאחר מכן בעירוני ז׳. משפחתו מספרת שבגלל שהבית היה קטן ודוד היה שקדן ורצה שקט כדי ללמוד, היה לוקח תמיד קרש ושם מעל הכיור בשירותים, וכך לומד שעות. האחים היו יודעים שאסור להפריע לו.

כדי לממן את לימודי התיכון, דוד עבד בחופשת הקיץ בפרדס תפוזים בקיבוץ יד חנה. שם היה קוטף תפוזים.

בשנת 61׳ התגייס לחיל החימוש, בבה״ד 6, צריפין. לאחר מכן עבד בחברת פורד – חברת מכוניות בתל אביב. במשך חצי שנה שיחק כדורגל בליגה למקומות עבודה, הפועל תל אביב, ותמונה שלו פורסמה בעיתון.

לאחר מכן התחיל לימודי משפטים בפקולטה למשפטים ובבוקר עבד במשרד החינוך, שם הכיר את מלכה יעקובוב, אם ילדיו. כסטודנט למד בחוג קראטה וג׳ודו בקבוצת חברים שהקימו יחד עם מאמן נבחרת ישראל באגרוף. תמונה של דוד מהחוג פורסמה במדור ספורט של ידיעות אחרונות בשנות ה-70׳. במלחמת יום הכיפורים גויס למילואים ובשנת 73׳ (20.3) התחתן עם מלכה באולמי בוקו מאיו ברחוב המסגר, ולאחר החתונה עבר הזוג הטרי לדירה ברחוב פייר קינג, חולון.

דוד עבד מספר שנים כשכיר במס הכנסה ולאחר מכן פתח את משרדו הראשון כעורך דין בשנת 87׳ ברחוב צייטלין בתל אביב.

דוד אהב לטייל בארץ ובעולם, עשה טיול ארוך למזרח וצלח את הכנרת 4 פעמים, וצעד מבית שמש לירושלים, בשנות ה-30 שלו. דוד היה איש בעל חוש הומור, אהב לרקוד ריקודי עם, לשמוע שירים של פול אנקה ופריד אל אטרש והגשש החיוור.