מלכה ציונה נקראה כך (מלכת ציון) כיוון שהיתה הבת הראשונה שנולדה בארץ אחרי מסע מפרך של הוריה. היא נולדה בפלורנטין בשנת 45׳ בחנות עתיקות של אביה וגדלה בשכונת שפירא.

בשנת 59׳ התחילה ללמוד בנחלת יהודה, בית ספר חקלאי שם למדה על בוריה את עולם הצמחים והפרחים השונים. בית הספר נתן לה תחושת דרור ועצמאות חזקה בפעם הראשונה.

לאחר מכן למדה בבית ברל ובמכון אבני אומנות – שם קיבלה פרסים. מלכה למדה אצל האמנים הידועים שטרייכמן ווקסלר.

בשנת 73׳ נישאה לעורך הדין דוד זמיר, יחד הביאו לעולם 4 ילדים: לורן, אמנון, אייל וחן. את אב ילדיה הכירה בעבודתה במשרד החינוך.

מלכה עסקה כמורה לאומנות בבית הספר ברטוב ברעננה ובתיכון טשרניחובסקי בנתניה. היא הובילה תערוכות רבות בכל הארץ מסדרת ציוריה ובייחוד מסדרת הפלפלים הידועה שציירה בהשראת שדות הפלפלים בגבעת חן.

עולמה הפנימי העשיר ניבט מציוריה העשירים בצבעים עזים שנולדו מצבעי הבדים הבוכריים עליהם גדלה. נופי הארץ ואהבת הארץ ניכרים ביצירותייה ובעולמה. מלכה היתה אשת משפחה למופת והותירה אחריה 2 בנים ו-2 בנות, ו-14 נכדים מופלאים. שאהבה גם לשיר, לכתוב שירה, לשחות וליצור ללא הפסקה.

בשנותיה האחרונות התמודדה בגבורה עילאית עם מחלת ה-MSA הנדירה בעוצמות נפש ראויות להערצה – ולא ויתרה על אהבת החיים והמשפחה עד יומה האחרון.