יונה אליאן קשת היא אחת השחקניות האהובות בישראל, דוגמה לחיקוי בעבור דורות של אמני בימה ותל-אביבית – יפואית, מבטן ומלידה. היא נולדה בשנת 1950 וגדלה ביפו. בילדותה נהגה להתגנב לקולנוע אלהמברה שבשדרות ירושלים וחלמה שיום אחד גם היא תופיע בו.

בתום שירותה בצבא למדה תאטרון ופסיכולוגיה באוניברסיטת תל-אביב. בשנת 1971 מילאה תפקיד בהצגה הראשונה שלה, "ביוגרפיה", בתאטרון הקאמרי, אולם לתודעת הקהל פרצה בסרט הפולחן "נורית" של הבַּמאי ג'ורג' עובדיה. באתר הצילומים של "נורית" פגשה את ששי קשת, מי שלימים נהפך לבן זוגה.

במהלך קריירה המתפרסת על יותר מחמישה עשורים, כִּיכְּבה על בימות הקאמרי, הבימה, תאטרון חֵיפה, תאטרון באר שבע, תאטרון בית ליסין ותאטרון היידישפיל. כמעט כל ישרְאלי גדל על הסרטים, שבהם כיכבה: “סלמוניקו”, “כסאח”, “בוא נפוצץ מיליון”, “כיכר החלומות” ויצירות קולנוע רבות, אשר הפכו לנכסי צאן ברזל של הקולנוע הישראלי.

יונה אליאן גם כבשה את לב הילדים בתכנית "שלוש ארבע חמש וחצי" והשתתפה בתכניות טלוויזיה ובסדרות מגוונות כגון "מרחב ירקון" ו-"סברי מרנן". לכבוד 45 שנות נישואיהם, העלתה עם בעלה, ששי קשת, יחד את המופע "עדיין נשואים?" בניהול המוזיקה של בנם, אריאל, ואת המופע "נוסטלגיה זה לא מה שהיה" הם כבר מַציגים 18 שנים.

יונה אליאן-קשת זכתה בִּפְרָסי הוקרה רבים ובהם: כינור דוד, איש השנה בתאטרון ותפוח הזהב. בשנת 2016 זכתה בפרס התאטרון הישרְאלי על מפעל חיים ובשנת 2021 בפרס מפעל חיים מטעם ארגון אמני ישראל.

יונה אליאן-קשת היא האישה הראשונה, שנבחרה לעמוד בראש אמ"י – ארגון אמני ישראל והיא פועלת רבות למען הקהילה: כיהנה בוועד המנהל של על"ם 10 שנים הייתה יו"ר אגודת הידידים של שדולת הנשים בכנסת, התנדבה באגודה למלחמה בסרטן ועוד.

יונה אליאן-קשת היא חלק בלתי נפרד מן הנוף התל-אביבי-יפואי ועם בעלה, ששי קשת, יחד תרמה, ועדיין תורמת, תרומה מכרעת לעיצוב עולם התרבות והאמנות של העיר שלנו ושל ישראל כולה.