עפרה בנג'ו, מן הכישרונות הבולטים של האקדמיה התל-אביבית – יפואית, נולדה בשנת 1943 בעיר חלב שבסוריה ועלתה ארצה עם משפחתה בשנת 1954. המשפחה התגוררה במעבֶּרֶת "מחנה ישראל". ב-1955 עברה לתל-אביב – יפו, העיר שנהפכה בעבורה לבית ולמקור השראה.

בגיל 11 החלה ללמוד בבית הספר היסודי גאולה ולמרות פערי השפה והתרבות הגדולים סיימה את לימודיה בהצטיינות. משפחתה, שהייתה ברוכת ילדים, התמודדה עם קשיים כלכליים וכדי לממן את לימודיה עבדה בעבודות מזדמנות. עפרה סיימה בהצטיינות את תיכון א' וזכתה במִלְגה שאפשרה לה להירשם לאוניברסיטה.

היא למדה בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון, ועבודת הדוקטורט שלה עסקה בשיח הפוליטי של שלטון מפלגת הבעת' בעיראק. עבודה שהוצאה לאור בספר "עיראק של צדאם".
פרופ' בנג'ו היא חוקרת בעלת שם עולמי והייתה שותפה בהנחת התשתית למחקר המזרח התיכון בן זמננו. היא שימשה ראש התכנית ללימודים כורדים, בתור חוקרת בכירה במרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה, ומרצה בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל-אביב.

עיקר מחקרה הוא בנושא המיעוט הכורדי, בהיסטוריה ובפוליטיקה של עיראק ובטורקיה המודרנית. כמה ממחקריה תורגמו לטורקית, לערבית ולכורדית ומאמריה תורגמו גם לפרסית, לספרדית ולסינית. ידיעת הערְבית, הטורקית והכורדית על בורין, סייעו לה רבות הן במחקר הן בהוראה.

פרופ' בנג'ו היא גם מתרגמת מחוננת מערְבית, מטורקית ומכורדית. מטרתה המרכזית היא להנגיש לקהל הרחב את נכסי צאן הברזל של החברות הסובבות אותנו. תַּרגומיה, אשר מעניקים לשירה לבוש עברי, פיוטי ומרהיב, פורסמו ב-"הארץ", ב"עיתון 77" ובכתבי עת שונים ויצאו לאור בשישה ספרי שירה.

פרופ' עפרה בנג'ו העמידה דורות של תלמידים שמקצתם הפכו לחוקרים בעלי שם. תרומתה להבנת המזרח התיכון לא תסולָא מפז ובכך היא קידמה את השלום והאחווה בין הָעמים. פרסומיה והופעותיה בעולם מיצבו את אוניברסיטת תל-אביב ואת העיר עצמה בתור מרכזים בין-לאומיים של דעת, השכלה וסובלנות.