מעטים האנשים, אשר הטביעו את חותמם על חיי הקהילה והתרבות שלנו כמו דב (דבל"ה) גבע.
דב גבע נולד בגרמניה בשנת 1947 ואחרי שנתיים עלה עם משפחתו ארצה. המשפחה השתקעה בתל-אביב ודבל"ה התחנך בבית ספר "כרמל" ובתיכון "עירוני א'".

בהיותו תלמיד כיתה ד' הצטרף לצופי "קהילה" ומאז ועד היום הוא רואה בתנועה בית. הוא ייסד את עמותת "צופים תמיד", שגייסה את בוגרי התנועה לפעול למען הקהילה וקידם את "צמי"ד" – מיזם המשלב ילדים ונוער עם צרכים מיוחדים בתוך פעילות הצופים.
הוא שירת בצה"ל בגרעין נח"ל ולאחר מלחמת יום הכיפורים עבר קורס קצינים ושימש קצין מילואים בגדוד מובילי טנקים. בהמשך עבר קורס מ"פים מג"דים והמשיך לשרת בצבא בהתנדבות עד גיל 54.

בשנת 1968 החל לעבוד בעיריית תל-אביב – יפו ונבחר לתפקיד המנהל הראשון של אגף קהילה, נוער וספורט שרק התגבש בעירייה.

דב גבע עשה רבות לבניית מרכזי קהילה והרחבת שבטי הצופים, כולל צופי תל-אביב. טיפח את מרכזי הספורט, יזם פעילויות לקידום בני נוער בסיכון ולשילובם בקהילה ובצה"ל ותומך בעיר הנוער – מותג פעילות ייחודי לתל-אביב – יפו שהפך למוקד עלייה לרגל לבני הנוער במדינה והצריך שיתוף פעולה ותקשורת בין גופים רבים.
בתחום הקהילתי דאג לשירותים רחבים ומגוונים: פעל לבניית מועדוני גיל הזהב, אשר סיפקו את צורכי האוכלוסייה המבוגרת, ולהקמת המרכז הקהילתי הערבי-יהודי הראשון ביפו וקידם את מפעל קייטנות הקיץ.
דב פעל להקמת מועצות ציבוריות במרכזי הקהילה במטרה להפוך את התושבים לשותפים מלאים בפעילות המרכזים.

דובל'ה גם התווה את פעילות החינוך לאמנויות, שבמסגרתה הוקמו קונסרבטוריונים ומוסדות תרבות כגון המרכז למחול מודרני ותיאטרון ביכורי העתים.
דב גבע פעל שנים ארוכות למען איכות חיי התושבים של העיר שהוא אוהב כל כך וחזונו הושתת על ערכיו, שהם גם ערכיה של עירנו: שאיפה לחדשנות, שמירה על כבוד האדם ואהבה למדינה ולתושביה.