עמוד הנצחה לזכרו של
כשקורן היה מחייך העיניים שלו תמיד נצצו והטוב והטוהר שלו השתקפו בהן. קורן היה עושה הכל בשביל אנשים שהיו חשובים לו
את החיוך שלו ואת האהבה שקרנה ממנו לא ניתן לתאר במילים.
בלתי אפשרי היה לפספס את האור והשמחה שהיו בו. זה מה שהפך אותו למי שהוא.
קורן ידע שהוא מסוגל להתגבר על כל דבר והוכיח כל פעם מחדש שלא קיים משהו שיכול לשבור אותו. היכולת שלו לבחור בקושי למרות שהיו לו את כל הסיבות לוותר משמשת כמודל להערצה בשביל כל מי שהכיר אותו או שמע עליו.
לחצו על הנר על מנת להדליקו
תאריך לידה – 09/12/2004
נפטר בתאריך – 14/10/2024
מגורים – ראש העין, ישראל
הורים – אביגדור ביתן ז״ל ויפעת ליזרוביץ
אחים – חן ביתן, בן ביתן
בת זוג – יפעת תורג׳מן
קורן ביתן אח תאום לחן נולד ב09.12.2004 , להם יש גם אח גדול- בן.
אביהם אביגדור ביתן ז״ל נפטר חמישה חודשים לאחר שנולדו. אמא שלהם יפעת ליזרוביץ גידלה אותם לבדה, שלושה גברים עם ערכים ותכונות אופי מהממות.
שקורן היה מחייך העניים שלו תמיד נצצו והטוב והטוהר שלו השתקפו בהן. קורן היה חבר אמת והיה עושה הכל בשביל חבריו. את החיוך שלו ואת האהבה שקרנה ממנו לא ניתן לתאר במילים. בלתי אפשרי היה לפספס את האור והשמחה שהיו בו. זה מה שעשה אותו מי שהוא.
למרות שקורן עבר חיים לא פשוטים, ללא אבא , עבר בין מסגרות חינוכיות בתי ספר והיה בפנמייה למשך שנתיים הוא הצליח להתגבר על הכל ולחיות חיים כמו כל נער מתבגר.
קורן ידע שהוא מסוגל להתגבר על כל דבר והוכיח כל פעם מחדש שלא קיים משהו שיכול לשבור אותו. היכולת שלו לבחור בקושי למרות שהיו לו את כל הסיבות לוותר משמשת מידת הערצה בשביל כל מי שהכיר אותו או שמע עליו. הוא רצה לחוות הכל, לחוות את החיים עצמם . הוא היה אור לכל בן אדם שהכיר ותמיד עם החיוך הכובש שלו עם הלב הכי טהור.
בקורונה קורן עשה חיסון שלאחריו התגלה אצלו דלקת בשריר הלב, למרות זאת קורן רצה ללכת רק לקרבי ונלחם כדי להיות קרבי כמו שהוא אמר: ״לא אכפת לי מה, אני רק קרבי״ לאחר מאבק רב התגייס ב 13/8/23 ליחידת כפיר בפלוגת דוכיפת. למרות כל הקושי קורן קיבל בסוף ההכשרה במסע כומתה, את הכומתה של המפקד עם ההקדשה ״הנקמה הטובה ביותר היא הצלחה הענקית״. קורן היה הכי טוב ותמיד השקיע והגיע לאן שרק רצה. לאחר סיום הקורס הוא החליט שהוא רוצה להיות מפקד טירונים קורן יצא לקורס מכים הוא היה קשר מ״מ.
בתאריך ה 6.10.24 הוא נכנס לעזה ובמהלך טיהור בתים קורן והמ״מ שלו עלו לקומה השנייה, קורן הלך לעבר החלון עם דגל ישראל ביד ונהרג על ידי כוחותינו בשוגג.
סמל קורן ביתן ז״ל נפל ב 14/10/24 יהי זכרו ברוך!
מלאו פרטים וניצור קשר בהקדם
הורידו ברקוד להדפסה, ניתן להדפיס על כל דבר כדי לספק גישה מהירה לעמוד.
מומלץ לסרוק את הברקוד ולוודא שהוא עובד לפני הדפסתו
7 תגובות
קורן הוא הדבק שלנו. מתגעגעים לנצח❤️🩹
קורן היה החבר הכי טוב של סבא כל סופ״ש שהוא חוזר הוא הלך איתו לים ובמוצאש הלך איתו לסרט אקשן ילד עם לב כל כך גדול❤️🩹
מתי שסבתא שלנו נפטרה , והיא הייתה כל עולמי וכולנו, הוא דאג שברגע שבאתי לשבעה ולא היה לי כוח לאף אחד ומצב רוח אז הלכתי לחדר והוא בא אליי להיות איתי, להראות לי שהוא כאן איתי ובישבילי, להצחיק אותי עד שכאבה לי הבטן להעביר איתי את כל היום לשכוח מהמחשבות עד שנרדמנו ביחד.
אני אוהבת אותך קורן לתמיד, תודה על מי שהיית בישבילי ❤️
אני וקורן הכרנו אחד את השני ונהיינו חברים טובים בכיתה בערך ט׳
באיזה שהוא שלב זה התפתח לזה שהיינו מסתובבים כל יום והיינו כל הזמן מדברים ויוצאים עם חברים וכל מיני
באיזה שהוא שלב אני התחלתי לנגן על פסנתר ולאחר שנתיים הוא פנה אליי בשביל לפתוח להקת מחווה ללהקה הגדולה ארקטיק מאנקיז
כל כמה ימים היינו נפגשים בבית שלו או שלי ומתאמנים על השירים שלהם (גם ווקאלית) ובאיזה שהוא שלב כשהלהקה שלנו הייתי עם מספיק אנשים הלכנו לסטודיו חזרות והתאמנו שם בערך 8 חודש (מדצמבר 2022 עד אוגוסט 2023) והיו לנו מלא הפסקות בדרך
אבל באוגוסט 2023 כשאני וקורן היינו כמה ימים לקראת גיוס החלטנו שנסיים את פרויקט הלהקה בטוב והלכנו להופיע בסטודיו והזמנו מלא אנשים
ההופעה הייתה מצויינת וממש רצינו להמשיך אחרי האדרנלין ראש ואני זוכר איך אחרי ההופעה רצנו לאוטו שלי וראינו את כל הסרטונים שצילמו אותנו ופשוט נקרענו מצחוק והיינו כ״כ שמחים
רצינו ממש להמשיך את הלהקה ודיברנו על זה כל השנה האחרונה וזה ממש מבאס כי זה כבר לא ייצא לפועל
קורן היה כל מסע בוחר לקחת את הפקל מים- פקל ששוקל לא מעט עם מלא בקבוקי מים שבמידה ולמישהו נגמר המים הוא נותן לו
או במידה ומישהו קיבל מכת חום אז לקרר את גופו של החייל
קורן לא היה עוזב לרגע את הפקל למרות הקושי והכאב
ובנוסף היה דואג להרים את החיוך לאנשים
קורן כל המסע היה מרים את הראש לשמים ואומר לי שברגעים הקשים הוא מסתכל על הכוכבים ורואה את אביו שאיבד בגיל צעיר.
בשביעי לעשירי נלחמנו במספר מקומות
יום אחרי השתלטנו על קיבוץ מפלסים
באחד הבתים שנהרסו לחלוטין עשינו שמירות לסרוגין על מנת שחברה יוכלו לישון כמו שצריך
קורן החליט שהוא קם ומסדר את הבית של האזרחים
מקפל להם בגדים
מסדר ומטפח הכל
ממזער את הנזקים שקרו בבית של האזרחים
באחד החדרים קורן מצא גיטרה
אנחנו היינו שבורים מכל המראות והדברים שראינו ושמנו
לא מעט לוחמים איבדו אנשים קרובים וזה היה מאתגר
וקורן עשה את מה שהוא הכי היה אוהב לעשות
התחיל לשמח אותנו בעזרת הגיטרה
קורן היה ברגעים הכי הזויים שם לב לכולם
בהתחלה קורן היה ביישן ושקט
ובשלב מסוים במהלך ההכשרה הוא פרח והתקדם בצורה לא נורמאלית
קורן קיבל הענקת כומתה מהמפקד שלנו
והוא היה אחד האנשים הכי תותחים שהכרתי בחיים
היה תקופה שהייתי במשבר נפשי כבד על המסלול שעברתי בצבא
ועל המצב בבית שלי
ואז יצאנו למסע
ארוך ומעניין שהוא היה סופר קשה
אני כל הדרך מג׳דר את החיים שלי ופתאום קורן בא אלי
מחבק אותי
מחייך אלי
ומוציא מהכיס עדשים משוקולד ומביא לי
ואומר לי עזוב שטויות תן חיוך ותרים את הראש תראה איזה יפה פה מסביב וגם בדיוק יש זריחה שזה מטורף
אז ככה יש לי סיפור שבאמת מעיד ומראה על התהליך המטורף שקורן עשה ואני שמח שהייתי עד לזה. אז זה קרה בשבוע מלחמה
בעצם המסכם של ההכשרה שלנו, שבוע עצים שמדמה מלחמה.
קורן מאז שאני זוכר אותו היה עם הפקל מים.
זה בעצם תיק גדול עם תשעה בקבוקי מים וזה לא כזה קל. אבל קורן כל פעם מחדש לקח את זה על עצמו.
ובהתחלה במסעות הוא היה מתלונן ונאנח מכאבים כי זה באמת משקל כבד והוא כל פעם לקח את זה על עצמו.
אני החובש של המחלקה אז אני סוגר כוח עם הסמל.
וכל פעם מחדש קורן היה מגיע אלינו כי הוא פשוט לא הצליח להחזיק כמו כולם. עצרנו כל פעם את הכוח וקורן היה עובר קדימה אבל כל פעם הוא היה חוזר כי כמו שאמרתי הוא לא הצליח לעמוד בקצב. בצדק זה משקל לא פשוט. אז אני חוזר לשבוע מלחמה. אנחנו לקראת סופו ויש נסיגה והליכה לתרגיל הבא.
קורן מגיע אליי ואל הסמל מאחורה עם הפקל מים והוא פשוט נראה גמור.
הוא אומר כל מיני שנמאס לו ולא בא לו את זה כל מיני דברים כאלה. ואז הסמל ואני מנסים לעודד אותו והסמל אומר לו(אני לא זוכר במדויק אבל זה היה בערך ככה:״תגיד מה יש לך? אתה אחד האנשים הכי חזקים פה במחלקה! תפתח את השריטה שלך ותתחיל לרוץ להתחלה״
ופתאום משום מקום אני פשוט רואה את קורן מתחיל לרוץ!עם הפקל מים!!
באותו הרגע הערצתי אותו.
פשוט הייתי כולי בהערצה מטורפת. שם הבנתי שהוא עשה את הסוויץ׳ הזה בראש.
שם הבנתי שהוא עושה את התהליך שלו.פתח את השריטה שלו. מאז לא שמעתי אותו יותר מתלונן על הפקל מים, אפילו לא פעם אחת.
ואני חושב שאפשר ללמוד הרבה מהסיפור הזה והרבה על קורן ומי שהוא הפך להיות ומה הוא רצה להעביר לחיילים שלו כשהוא יהיה מפקד.
זה האמונה באנשים ולא לוותר לעצמך, גם כשקשה.
לדעתי קורן היה יכול להיות מפקד כל כך מיוחד ומגוון ובהחלט שונה משאר המפקדים.היה מביא את האור שלו ואת הצד שלו ויש לו צד יפהפייה לדעתי.
אורי חבר מהצבא